כינו אותם "הרד רוק תעשייתי", אבל אחרי שמסיימים להקשיב יש הרגשה או שטעו או שהחבורה עברה שינוי מין. מי ששמע את "ימים שחורים" מ-1998 יזהה את ההבדלים. איך אפשר להגיד על SO FAR AWAY "הרד רוק" עם הצליל האקוסטי הזה וההרמוניות. לשינוי תרמה חברת המוסיקה חדשה (KOCH) ואד בולר, המפיק של סווייד. זה לא אומר שהם תלו את הגיטרות הכבדות, אבל עכשיו הן משרתות שירים מלודיים עם ניחוח פסיכודלי בטון הדואב-קודר-מדוכדך של כריסטופר הול, נשמע סטייל אואזיס, באווירה טעונה.
