סטאדיום ארקדיום

רד הוט צ'ילי פפרז

הד-ארצי, WEA
4/5

28 שירים חדשים בשני דיסקים לא מביישים את 23 השנים (תאריך לידה של הלהקה: 1983) של להקת הרוק המצליחה הזו. נהפוכה. רד הוט צ'ילי פפרז נשמעת באלבום תשיעי הכפול שלה בשלה ומבושלת אומנותית כפי שלא נשמעה בעבר, ולמעשה מכול בחינה – נגינה וירטואוזית, ובמיוחד עיבודים קוליים שמשדרגים את הלהקה. בואו נעזוב הגדרות. זה רוק שכולו פפרז, יותר פאנקיי, יותר גרוביי, או בלוז מטאלי פחות מטאל כאסאחיסטי, בטח יותר מלודי.
הפקתו של ריק רובין מהוקצעת, עשויה מכול המרכיבים האותנטיים שיצרו את Blood Sugar Sex Magik מ-1991 שנחשב לאלבומם המשובח ביותר של אנטוני קידיס, Flea, ג'ון פרושיאנטה וצ'אד סמיתס. לא, זו אינה צ'ילי פפרז שמייצרת מהפכה בצליל שלה, אבל זוהי צ'ילי פפרז הכי פורייה ומגוונת ואפשר לומר "שפוייה" שאפשר לקבל. אחרי הכול, החבר'ה התבגרו, והניצוץ של הראשוניות הארוגנטית מפנה מקום לורסטיליות ווירטואוזיות.
שני דיסקים מרכיבים את האלבום (ומי שיגיע לקופסה המהודרת שיצאה במהדורה מוגבלת יקבל גם DVD) – "יופיטר" ו"מאדים" וכשלהקה מחליטה שמ-30 שירים היא משאירה 28 ולא 13, סימן שהיא היתה תחת השראה גדולה. מהפתיחה, השיר Dani California,(לדברי קידיס "דני" מייצגת כמעט כול אשה מהנשים שהיו איתו בעבר) רד הוט צ'ילי פפרז מגישה קונצרט רוק שיש בו הכול מכול. גם בלדה נהדרת שהתאהבתי בה כ-Wet Sand שמסתיים במפגן גיטרות עתיר הבעה ורגש.
גם השיר הפותח את דיסק "מאדים" . Desecration Smile מצוין, ואגב, לטעמי הרבה יותר מלודי ומחניף מ"דני קליפורניה" שנבחר כסינגל הראשון של הדיסק החדש.
"נערה אחרת אינה טובה לבריאת שלי, למדתי את זה דרך מישהי אחרת", שר קידיס. תקשיבו לשיר היפהפה הזה.
אני ב"מאדים", וכאן כמעט כול שיר הוא מעין קלישאה על הפורמולה שעשתה את פפרז למה שהיא. הנקודה היא שרק הפפרז מסוגלים לייצר קלישאות כול כך יפות על עצמם. מי שאוהב רוק מיינסטרימי טוב – הפפרז מגישים לו את זה עם כול מה התבלינים והרטבים שעושים מרוק – רוק משובח.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות