יש רגע שסאבלימנל ביוזמתו מפסיק את החגיגה. מירי בן ארי, הכנרית זוכת הגראמי נמצאת איתו על הבמה, והוא מבקש מהקהל: עכשיו – חדל בלגן. תקשיבו.
הקטע שסאבלימינל ומירי בן ארי עושים הוא גרסה ל"אדון עולם" של עוזי חיטמן על נושא השואה שהוסב לראפ. סאבלימנל לא הכין את זה לקראת יום השואה. זה קטע שהוא ומירי עושים ביחד בהזדמנויות שונות, כמייצגים את סצנת ההיפ הופ המקומית בעולם הגדול. למרות שזה נשמע משהו קצת מגויס, לעוס וציוני בכוח, כמה נכון הוא שסאבלימינל יודע לקחת פאוזה מכול מה שהוא קורא "הבלגן" על הבמה.
בלגן? לא בדיוק. לא אצל סאבלימינל אין בלגנים. אצל סאבלימנל זה בלגן מאוד מאורגן. הגעתי לזאפה אחרי ששמעתי את החדש שלו, אלבום ראפ מהטובים שיצאו כאן. על הבמה ניהל מנכ"ל הסצינה כמקובל מסיבת ראפ מתוזמנת עם "האחים" ו"האחיות" שלו, שעלו בזה אחר זה לספק את תרומתם.
עלו ובאו סיוון, הצל, איציק שמלי, אלון דה לוקו, מירי בן ארי והכינור ההיפ הופי החשמלי. ואגב בן-ארי, זה היה אחד הרגעים המלהיבים בערב. כמה סאבלימנל היה משלם כדי שהיא תישאר לצידו?
.
מאחור התמקמו גם מטרו-hyap, נרי לנצ'נר-גיטרות, גולן קולש-כלי הקשה, די ג'יי עמי יחזקאל.
בראפ מנסים לדחוס כמה שיותר מלל מחורז לתוך מסגרת קצבית מהירה. לעיתים לא ברור לך, מה חשוב יותר הקצב והגרוב או הטקסט. כשאני שומע את "בדיוק כשחשבתם שהכל נגמר", מול הסטריאו בבית, אני מחזיק דף מילים צמוד. יש לסאבלימנל מה להגיד על עצמו. במועדון זה קצת אחרת, לא תמיד המילים מגיעות לפני, אבל סאבלימינל הוא ראפר ייחודי, מלא בטחון, לא בא רק לחגוג. סאבלימינל דואג שבהצגה שלו ישמעו גם טקסט.
והפעם הוא מביא את מצבור תסכוליו, ביאוסיו, פחדיו שבהקשבה לדיסק עוברים יותר חזק. הכוכב לחוץ, נשבר לו מהכול, מאנשים, מהמדינה, אפילו מקבוצת הראפרים שהוא הקים (תאקט). המון בעיות בהצלחה מולידות דברים שכואבים ליוצר המופלא הזה, לטעמי הראפר הכי מוכשר/אטרקטיבי שנולד כאן, בעל אנרגיות מוספות, מוסיקאי שלא מפסיק לחשוב איך לשדרג את נוסחאות ההיפ הופ ולהעניק להן עושר.
אחד השירים החזקים בדיסק גם בערב הזה – "יותר מדי", ראפ יפהפה, לא כוחני, שבדיסק קיבל עיבוד מעין-פלמנקו.
שיר על העומס הגדול בקיום היומיומי. יש יותר מדי מהכל שר סאבלימינל, ויכול להיות שיש אפילו יותר מדי ראפרים בסצנה הצפופה, יחסית לקהל שצורך אותה. אבל באשר לסאבלימינל – מי שחשב/חושב שהוא גמר – טועה כמובן בגדול. מה היינו עושים בלי סאבלימינל? האמת שהיה קשה להמציא אחד כמוהו.
