אריק סיני בהופעה

2003
3/5

אריק סיני _ "המיטב" –  יוסי פרץ – גיטרות ועיבודים, מיקי אסא – קלידים, תומר צדקיהו – תופים, רונן תת – גיטרה בס  קמלוט הרצליה. 2003

פתאום אריק סיני. מה פתאום? נו באמת, יש כאן קול נעים ששר שירים שכבר נכנסו לשירון הלאומי. מי לא יזמזם את "שובי שובי לפרדס"? אריק סיני נכנס בדלת שנפתחה ע"י המתרפקים בזמר. מה שלפני כמה שנים הספיק בקושי למועדון קטן, מנסה היום להיות הפקה. והנה על הפתיחה, מקבלים "עגלה של אספסת". ובאים גם "מסתובב ושר" ו"שיר פרידה", "ילד ירוק", "בסוף מעגל", "היא לא דומה", "רכה כמשי". לאריק יש בוכטת להיטים לעורר בלוטות הנוסטלגיה. אלא ששלי נשארו קצת רדומות.

זה אומר: שומדבר לא קרה. אריק סיני חזר אלינו אריק סיני, ואין כמו אריק סיני מודל 2003 לשחזר את אריק סיני מודל 1982. אותו הקול, אותה ההבעה. גם אותה חולצת הג'ינס הטיפה-פתוחה, העגיל הנצחי. מבע מיוסר משהו. ורק סימני הגיל הם שעושים את ההבדל.
הנקודה שקולו הנעים והחם, לא מצליח להעביר סיפור אישי, או אפילו איזשהו כאב, תשוקה, מסר. משהו. נשנשתי משהו, הרטבתי גרון בבירה קרה, ושומדבר של ממש לא קרה. "מסתובב ושר את הזמן ההוא" שר אריק. סו ווט? רשמתי: "שירים נחמדים שחלק עבר זמנם", ובהמשך: "אבל הבעיה אינה רק בשירים אלא יותר בזמר, שמתקשה לתת איזו פרשנות אישית מחודשת לשירים הישנים, משהו שיעורר אותם לחיים". אפילו סולו גיטרה חשמלית של יוסי פרץ, לא עשה לי את זה.
אז חשבתי, אולי אריק יגיד כמה מילים על השירים הישנים. לא קטעי קישור אלא משהו בסתלבט קל. בכל זאת, כולנו התבגרנו. קרה לנו משהו מאז האספסת והפרדסים ההם. מה הביאו הלום. מה יום מיומיים? והאם זה רק הגל הנוסטלגי? אבל אריק מחייך חמוץ מתוק וממשיך במצעד פזמוניו. רק פעם אחת במהלך הערב הוא מודיע על שיר חדש של עמיר לב, טון א-לה ליאונרד כהן. אבל הטקסט לא עובר. זה רק טון, לא הבעה, לא פרשנות.
הערב הזה נובע בעיקרו מטרנד הלשיר ביחד. מוטו הנוסטלגיה. תן כמה אקורדים, והקהל ימשיך ויזמזם "שובי שובי לפרדס" ו"האילנות כל כך כבדים", ואיזה רחש של שמחה עובר בקהל כשמגיע "גן השקמים" לזכר ת"א של אותם הימים.
רגע מחניף: אריק מזמין לבמה עלמה לשיר איתו את "שוב" )"חזרת פתאום"( לזכר הדואט עם חווה אלברשטין. ויש גם רגע למחיאות כפיים קצובות: "העיירה שלי" המוכר מקלפטר. מזמזמים, מנשנשים, מוחאים. זה-מה-הקהל-רוצה, זה-מה-הוא-מקבל. ובשביל זה אריק סיני שוב על הבמה. 

 על אלבומו "נאהב עד שנמות"

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות