"מבין אשפת הרחובות מצאתי איזו דלת אחורית/ לחדור לי אל המחשבות אחרי כמעט שנתיים". הקול שברירי של אריק ברמן מעיד על יותר "סטורי טלר" מאשר "זמר", שמנסה לשדר פגיעות-תסכול בעניינים שבינו ובינה. ברמן מספר בנשימה אחת. לא מנסה להתייפות במשהו. יש הרגשה שחשוב לו לספר על זו שרצחה וגם ירשה, שעשתה לו רע עם מישהו אחר. הצל שלה רודף אותו, אבל בשבילו היא אבודה. ברמן (התחיל בקורס כתיבת שירים ב"רימון") מסתמן כטרובדור בלוז מקומי אותנטי, ששוזר אלמנטים של פולק וקלאסי. הבעיה שהייתה לי עם השיר והזמר כפולה: הביצוע לא מרגש, המוסיקה קצת משעממת.
שיתוף הפוסט
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
6 תגובות
מתי ההופעה הבאה שלו והיכן (מחכה לתשובה…)
הערה: ראה לוח הופעות
מזמן לא שמענו שיר בשפה הגאונית של אריק
שימו לב למילים ולא פחות למוסיקה שמאד התחברתי אליה
השיר שבלט אצלי הכי הרבה בשנה האחרונה.
המלים והביצוע אירוניות-מרירות כל כך.
אהבתי את הסגנון.. באמת שיהיו יותר.
שיר מצויין.
שיר יפהפה…המילים, הלחן, הכל כ"כ זורם, מבחינתי שיר השנה. שיר בז'אנר שונה מאלו שהתרגלנו אליהם, טוב שמישהו עושה לנו "ריפרש" מדי פעם. חזק ואמץ אריק:)
היטבת לכתוב- שיר וזמר משעממים
שיר מאוד יפה מתאר בצורה מאוד טובה סיטואציה שרבים מאיתנו חוו על בשרם.. יפה!