הרבי הנקוק אמר על אלי דג'יברי שהמוסיקה שלו "שטה לטריטוריות לא מוכרות". ענק ג'אז המשיך בפרגון ודיבר על "מלחין כשרוני, מעבד ופרפורמר ללא דופי בסדר גודל שנדיר כיום למצוא", ו"יש לאלי את הפוטנציאל להפוך לכוח מניע באבולוציה של הג'אז".
או-אה. אני פותח בציטוט של הנקוק על דג'יברי, כי התיאור הזה מתמצת את מה ששמעתי בחדש שלו, 9 לחנים מקוריים, וג'אז מנוגן (סקסופון טנור, סקסופון אלט) בסטנדרטים של ענקי הג'אז המודרניים שלקחו את כול הטוב מהג'אז המסורתי, ויצאו לדרך משלהם. הדרך של דג'יברי בחמש שנים אחרונות בג'אז האמריקני היתה פתלתלה ונועזת, וכאן היא מגיעה למיצוי מבחינה מלודית והרמונית, ומאפשרת למאזין לנוע עם המוסיקה בעונג ובהנאה. גם הפסנתרן שאיתו, אהרון גולדברג נמצא על הדרך הזו, נע בה בהרמוניה מושלמת עם נגן הסקסופון. "ביג פיש", שני בדיסק, מציג את מבנה העיבוד המורכב של דג'יברי. וגם זו רמה בפני עצמה. ולדבר מעשה המרכבה הג'אזי הזה שותפים גם ג'ף באלארד בתופים ובן סטריט בבס. דגי'ברי מתענג על לחניו, הולך על הסאשן המאתגר, גם מלודי קליט, אמוציונאלי, מהלכים חכמים. "ביג פיש", יכנס, לטעמי לספר הסטנדרטים העכשווים. כמעט כול קטע בהמשך מספר סיפור, והסקסופניסט מראה כמה ג'אז יכול להיות מוסיקה ש"מדברת" ולא רק אילתור שכלתני, ובמיוחד Mika שנשמע מנגינה אולטימטיבית עם מוטיבים עממיים.
מה שמזכיר את הדיסק המשותף שלו עם הפסנתרן קווין הייז , One Little Song דיסק של צלילי ג'אז הנוגים-מינוריים-קסומים שכמו כאן מעידה כי דג'יברי צמא למפגשים עם מוסיקאים שמנגנים מתוך השראה, חום ואהבה.
דג'יברי כבר הספיק להופיע גם לצד הרבי הנקוק משך שנתיים, כמו גם לצד ענקי ג'אז רון קרטר, בני גולסון. בשנים האחרונות הוא חי על קו ניו-יורק-אירופה-ישראל. לאחרונה גם יצא אלבום הבכורה, שכלל חומר מקורי ופרשנויות לסטנדרטים. דג'יברי הוא נגן בעל דינמיקה יוצאת מהכלל, מתבסס על מסורת הג'אז כדי לחדש, לאתגר את עצמו.
דג'יברי הוא יליד יפו. למד בקונסרבטוריון למוסיקה ביפו, כילד ניגן 3 שנים מנדולינה לפני שעבר לסקסופון. הוא בוגר ביה"ס "תלמה ילין" בהצטיינות.
לאלי אין בעיה לרדת מרקיע הג'אז בניו-יורק ולהיות פה חודשיים וחצי אחרי כמעט 9 שנים בניו-יורק ובדרכים, מוצא עצמו יותר ויותר מתגעגע לארץ. זו אולי הסיבה שהגיחות ה שלו לכאן מתארכות.
"מי שמסתכל מהצד יכול בהחלט להגיד שאני חי את החלום. אבל הפידבקים בארץ לא פחות חשובים"
דג'יברי לא מוותר גם על פרויקטים מקומיים: למשל ההתחברות ליוני רכטר והיצירה-נגינה משותפת שלהם.
