לאורה, סדרת "ג'אז בפריז"

דון בייאס

Gitanes
4/5

אני אוהב לנבור בספריית הדיסקים ולהיתקל באיזה דיסק ישן, שלהפתעתי מעורר בי ריגושים מחדש. דון בייאס. מה אנחנו יודעים נגן הסקסופון טנור הזה? מגדולי הטנוריסטים בתולדות הג'אז לצד קולמן הוקינס, בן וובסטר ולסטר יאנג. יליד אוקלהומה (1912-1972) התיישב בפריז בסביבות 1948. העיר האירה לו פנים. הוא ניגן והקליט בה. פרט ל"ריביירה בלוז", קטע שהוא כתב, כול השאר הם סטנדרט'ס של גדולי המלחינים בספר השירים האמריקני – ג'ורג' גרשווין, ג'רום קרן, אירווינג ברלין וקול פורטר. את הטכניקה המצוינת שלו מגלים דווקא בקטע מהיר (לעומת הרבה בלדות) שנקרא Somebody Loves Me רוב הקטעים הם בסלואו מוד, וכאן זה הצליל החם של הטנור שחודר ומחלחל. ההקלטות הם מ-1951, ומנשבת מהן רוח קסומה מהזמן ההוא. בייאס מצליח לנגן בטון רומנטי חכם, לא פשטני, משהו שאולי יזכיר לחובבי הג'אז את קולמן הוקינס, אבל ב"לאורה", אני שומע יותר את הובראטו של בן וובסטר.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות