"לחם לבן, בירה שחורה"

סקריטי פוליטי

הד-ארצי
4/5

מי שלא מכיר את העבודות הקודמות של גרין גארטסייד (Green Gartside) יכול בהחלט להתחיל עם האלבום הזה. פעם ב-1999 קיבלנו מ"סקריטי פוליטי" אפילו היפ הופ. הפעם זה מסוגנן עד הסוף, ומדובר בפופ, אבל מסוג אחר. "סקריטי פוליטי" היא גוף של איש אחד שיושב בדירה במזרח לונדון (הוא עצמו גדל בדום וולס) המשמש לו כאולפן. המוסיקה בדיסק הזה היא סוג של הרמוניות מוכפלות – חלקן מקסימות ביופיין. שמעתי ביץ' בוייז, ביטלס, גם סיימון וגרפונקל. גארטסייד שנולד כפול ג'וליאן סטרומייר, היום בן 51, עבר כמה גלגולים במהלך דרכו המוסיקלית עד שהוא הגיע למוסיקה הנאראטיבית הזו שיש בה משהו קסום מההרמוניות של הסיקסטיז.
The Boom Boom Bap הפותח הוא לטעמי, יצרית המופת של הדיסק – בצליל, בטון, בהרמוניות השמיימיות. במנגינה. גגם No Fine Lines ממשיך באווירה החלומית המיוחדת. Road To No Regret באווירה, בטון הגבוה זה סיימון וגרפונקל. האמת: עושים עוול לאיש של סקריטי פוליטי עם כל ההשוואות. קחו אותו כמו שהוא.

share

0 אהבו את זה

share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן