קולות מהרנסאנס

הליקון, Emi, Virgin, Philips, Decca, Deutsche Grammophon
4/5

לשקוע בכורסה, לעשות סוויץ' בראש. יוצאים למסע שלוקח 400 שנה אחורה. מונטוורדי מהמאה ה-16, ג'ון דאולנד, אלסנדרו פיצ'יניני, ביירד, בנכיירי, טאליס, גיבונס, פריסטוריוס, אלגרי, מרטין. גם היוצרים ה"אנונימיים". פלנטה אחרת. נסיעה לאחור במנהרת הזמן. קלאסיקה. אי אפשר לעשות על זה רמיקס. צריך להשאיר את המלודוית, ההרמוניות והקולות "מיושנים" כמו שהם. קולות שמיימיים, נקיים מאוד. מוסיקה ליתורגית ועד עממית. השיר שנקא "ליד". (קטע 9 של תומס מורלי בביצוע אלפרד דלר ודזמונד דופרי)
משהו למחשבה: מוסיקת רנסאנס אומרת – חדש, לידה מחדש. אבל המוסיקה הזו שנולדה בין השנים 1,400 ל-1,600 אחרי ימי הביניים כאשר הכנסיה מאבדת מערכה, נשמעת היום ישנה. אבל חיבים לומר שזה עניין של פרספקטיבה. La Follia קטע מאת יוצר אנונימי בביצוע Circa 1500 הוא דוגמא לרנסאנסיות החילונית, לתחייה של המוסיקה. ואני שומע כאן מוסיקה מענינת גם לימינו. האוסף אינו כולל בהכרח את יצירות הענק של הרנסאנס. הוא משמש איזהו טיול לימים שהקרינו גם במוסיקה סערה רוחנית ואופטימיות, מוסיקה רבת גוונים, נושקת לבארוקי, אבל במונחי האוזן המערבית העכשווית נשמעת טהורה ותמימה בקוויה האקוסטיים הצנועים כמו Greensleeves המופיע בגרסאות כלית וקולית. בסך הכול 45 קטעים לבריחה לספירות אחרות של צלילים שיש בהם רוך, יופי ראשוני וגם רגעי השראה יפים. היום אפשר אפיל להתייחס לצלילים האלה כאל סוג של "אמביינט". או שתופסים עצבים, או שנשבים בקסמה.

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן