חמש שנים אחרי 'Love And Theft' חוזר הקול הצרוד לנסר את מערכת הסטריאו. הקול, הפריטה, הנגינה במפוחית מזוהים היטב עם הטרובדור שחי את הנאראטיב הבלוזי-רוקי-קאונטריי. אבל כאן זהו דילן הרבה יותר מרוכך ששר בקול שבור "כאשר העסקה תתפוצץ", המשל ונמשל והאור בקצה המנהרה.
דילן, שחתום על הדיסק בשם המפיק "ג'ק פרוסט", צמוד לשורשים, צנוע ושמרן, מתרחק מחידוש והרפתקנות אבל כמה הוא ממשיך להיות מודרני ואותנטי גם בצליל הזה.
ב-1963 הוא שר "גשם כבד עומד ליפול", וב"דברים השתנו", הוא כתב "פעם היה לי איכפת, היום הכל השתנה. התנ"ך צודק, העולם יתפוצץ". אנחנו עדיין בסרט האפוקליפסה עכשיו נוסח דילן. ממשיך לשיר על עולם על הקצה, אבל הרבה יותר מרוכך ופחות "מפחיד".
המוסיקה – בלוז בין דאון למיד טמפו, רוקנ'רול בסיסי – נוגעת בשורשים אמריקנים עמוקים, ותודה ללהקה שנכנסה איתו לאולפן. ראש אחד. דילן רצה אבק דרכים במוסיקה שלו, והוא קיבל. תקשיבו ל- Someday Baby כדי להבין. זה צליל LIVE ! גם בקולו נשמע דילן עמוק יותר, ועל הכנות והאותנטיות כבר אין צורך לדבר.
המשורר הפילוסוף האירוני, מנפץ האלילים, אינו פוסח על ביקור אצל אלהים כדי לדסקס נושאים של אמונה, חיים ומוות. אמונה אצל דילן היא עניין מסובך. ב"כאשר העסקה תפוצץ"הוא סלואו מחץ רומנטי להחריד, בלדה פשוטה נוגעת ומגעת, דילן שר – "כל מתפלל בלתי נראה הוא כמו ענן באוויר".
"אנחנוו חיים, אנחנו מתים/ לא יודעים למה/אבל אני אהיה איתך כאשר העיסקה תתפוצץ"
האלבום נפתח בקול אלהים שמתגלגל בהרים וקולות ירי ברחובות. בלוז-רוקנ'רול בוגי. דברים רעים מתרחשים, והגברות בושינגטון די.סי מנסות להיחלץ מהעיר. השיר נקרא "רעם על ההר", הראשון ב"זמנים מודרניים", קווי המתאר של המוסיקה האמריקנית – בין מאדי ווטרס להנק ויליאמס, בלוז אנד קאונטרי. זה הצליל המסורתי האל-זמני, שנשמע במוסיקה שלו מאז אלבומו הראשון ב-1962.
אמריקה של דילן נמצאת על הקצה, זו אמריקה שמקדשת מלחמות, שאמנם הגשימה הבטחות אבל ניפצה את החלומות אחד לאחד.
אם Love And Theft היה רוקי קשיח ומחוספס, הרי "זמנים מודרנים", נשמע נינוח , פשוט, מסורתי מהסוג שכבר שומעים ממנו מאז 1962.
על אלהים הוא שר: "מרגיש כאילו נשמתי מתחילה להתפשט/ תתבונן לתוך ליבי, אולי תתחיל להבין משהו/ הבאת אותי לכאן, עכשיו אתה מנסה להבריח אותי/ הכתובת על הקיר/ בוא וקרא אותה, ראה מה היא אומרת"
אלהים לא לצידנו, שר פעם דילן, ואלהים מממשיך להעסיק אותו לצד נושא האהבה. ב"רוח על המים", בלדה בסגנון הבלוז-דאנס-הול המיושן דילן משתמש בסיפור הבריאה כדי לתאר את אהובתו.
"אני רוצה להיות עימך בגן עדן/ וזה נראה כל-כך לא הוגן/ כי אינני יכול לשוב עוד לגן עדן/ הרגתי שם אדם".
דילן לא ישוב לגן עדן, אבל הוא עדיין איתנו וכמה טוב לדעת שהוא עדיין לצידנו, על האדמה הזו.
