שירים: עד אלי, בן אדם, אנצל, נקבל, ילד מזדקן, משא ומתן, חולמת (עם דין דין אביב) איך בסוף כל יום (עם משה לוי), את, מי (עם שוטי הנבואה), ג'ה (שוטי הנבואה+ מוקי), כולם מדברים על שלום (מוקי), זה הזמן, שובי (עם עידן רייכל), אם תלך (עידן רייכל + דין דין אביב), ממריאים, הנה הוא בא, לב שלם (עם ברי סחרוב), מונסון (סחרוב), פלאפל (סחרוב), אייל חן (סחרוב), יה, הדרנים: חוזרים לסיני (עם "מה קשור"), בטח שאבוא ("מה קשור") ואיך שלא, דרך.
לפי הקהל הדחוס בהאנגר, מוש בן-ארי ימלא בקיץ הבא את קיסריה. אבל רגע: הקהל (שהתייבש לפחות שעה מיותרת בהמתנה להתחלת הערב) עשה כנראה חשבון פשוט: בכרטיס אחד מביאים לו מצעד אורחים שכולל את פסגת המיינסטירים, היפ הופ וגם רוק של ישראל. חגיגה כזו רואים פעם בחיים. דין דין אביב ועידן רייכל, משה לוי, שוטי הנבואה, מוקי וגם ברי סחרוף לקינוח. אז את נושא קיסריה הייתי בודק. לא בטוח שהערב הזה הוא אינדיקציה.
מופעי בכורה של דיסקים הפכו אצלנו לחינגות השקה מופקות ומושקעות לעילא. הבמה עוטרה בעיצוב כזה שאנטיי (מנורות אוריינטליות, נרות). מוש הביא שלישיית מיתרים קלאסית שבדרך כלל נבלעה בהלמות התופים הרצחניים, על הבמה נכחה זמרת שבעיקר פיזזה קלילות עם חיוכים מפה ועד להודעה חדשה. היו כול העזרים כדי לעשות מהערב הזה מופע ראווה.
ראווה הייתה. נשמה פחות. באתי לשמוע ביצועים מהאלבום האחרון של מוש, שנדמה לי מסמן איזה ניסיון להסתכל על החיים במשקפיים קצת אחרות, פחות ורודות, לגעת במהויות, לנסות יותר סולם מינורי נוגה, לדבר בגלוי אפילו על משברים בחיים (גירושים) לרדת לאדמה, כי לפעמים החיים זה לא רק שאנטי בסבבה – החיים ההם משא ומתן מכוער, אם כי גם מסע יפה אל נופים מנקי ראש. לבן-ארי יש שירים לזה ולזה. פעם דאון (לא תאמינו, הדיסק מסתיים בשיר עצוב), פעם ממריא. וב"ממריאים", הוא מחליף הילוך לרביעי-חמישי. (דגימת סאונד למטה)
בן ארי המריא הרבה, אבל מיסמס-פיספס את האלבום המושק. תכתיבי האירוח (מי צריך כל כך הרבה אורחים) דרשו ממנו לחלוק במה עם שורת הכוכבים הארוכה, והדיסק לא הגיע. בטח שאני אוהב את מוקי נטען מחדש לשיר "כולם מדברים על שלום" ואת ברי סחרוב שמרגש ב"לב שלם". אבל את מוקי וסחרוף אלך לשמוע בנפרד. באתי לשמוע את בן-ארי, ובאיזה כמעט שעתיים וחצי קיבלתי סלט ושאר ירקות, מופע עם הרבה אפרו-קריבי-פאנקי קצבי וקולח, אבל פחות מוש בן-ארי ממוקד. ההפקה הייתה עסוקה בלסחוב רהיטים לבמה – ספה וכורסאות – כדי שיהיה לאורחים איפה לשבת. בסוף, שוטי הנבואה ומוקי הבינו שאין דבר כזה מופע רוק בישיבה וקמו לשרוף את הבמה. הבעיה היא שבערב הבא שלו, מוש בן ארי יצטרך לשרוף את הבמה לבדו. ואתם יודעים מה: הוא יכול. לא בטוח שהייתי מהמר על קיסריה.
בתונות למטה: עם דין דין אביב ועם ברי סחרוב
