הפתיחה מכניסה מיד לסערת הרגשות. ברק חנוך שר כמעט ללא ליווי על "ילדים עצובים" על "אנשים מסכנים" שאלהים אינו "מסביר להם פנים", ובתוך כל הביאוס מנקרת אצלו השאלה הפלספית – מה הוא עושה בתוך המצב הזה, מה שגם מוביל אותו לתחושות אשם שנוגעות לנטישתה שלל האהובה. הבנאדם נשאר במצב שמעיד על טראומה קשה – עד אובדן עצמי. השיר מושר בהתרגשות של כמעט בכי, המנגינה והקצב – עושים שירות לטקסט, ואני מאמין לחנוך שפיו וליבו שווים.