פופ או אופרה? אופרה או פופ? היום הכול הולך בקרוסאובר. קיטש יהיה תמיד סחורה נצרכת. למה קולות קסומים? היום קסם מוסיקלי זה אופרה שנכנסת לתחום הגיטרות החשמליות, הסימפולים והאלקטרוניקה.
היום סתם מוצארט או באך זה לא קסם. זה צריך להיות מחובר עם הפקה מודרנית, עם להקת טנורים יפיופים (IL Divo) שיודעים להוציא קולות אופראים, וגם קול סופרן מקבל פס קול קצבי אלקטרוני (Brado State בקטע Mio Dolore) אבל גם הענקים כמו חוזה קרראס, שמאז פרשת שלושת הטנורים מוצא עצמו באוספים בין זמרי מזמורים גרגוריאנים עכשוויים (גרסה ל-Voyage Voyage של דזיירלס) ל-Mohichans האמביינטים. שמתחברים עם נופים קלטיים. כאן קרראס שר את השיר המוכר כ"אהבה בת 20" של ז'אק ברל המזוהה אצלנו עם יוסי בנאי (דגימת סאונד למטה) וגם שיר נפוליטני ידוע – Na Sera A Magio, מראשית המאה שעברה. עוד זמר אופרה שנכנס לאוסף הוא אלסנדרו ספינה, טנור צעיר ואדיר בגרסה ל-"קנטו לה ויטה". קולה הקטיפתי של ליזה ג'רארד עוטף את שיר הנושא מתוך הסרט "גלדיאטור" – Now We Are Free כשברקע קצב מכונות וקולות שבטיים.
ומול גרסת מריו פרנגוליס בדואט עם ג'סטין היווארד, סולן להקת המודי בלוז האגדית ל"לילות משי לבן", מקבלים את הכבדות של Miserer, ממרשל ואלכסנדר המתחברים לזמר האיטלקי זוקרו.
וגם "אופרה בייבס", שתי זמרות אופרה שנראות כמו דוגמניות צמרת מרקיעות בקולותיהן לשחקים. (הן היו 11 שבועות ברציפות במצעד האלבומים הקלאסיים).
אז מה זה האוסף הזה? לא יודע. כשאני שומע חוזה קרראס שר, אני מבין מה זה אופרה, אבל בסך הכל התחושה היא שהאוסף הזה הוא יותר אופרה מאשר פופ.

מלמעלה למטה: חוזה קרראס, ליזה ג'רארד, ואופרה-בייבס