אנדרסון מעלה באוב את רוחה של ג'טרו טול, החבורה האלטרנטיבית של השבעים. מי שמכיר למשל אלבום כמו THICK AS A BRICK, אלבום קונספט, קלסיקת רוק, חייב להקשיב ל"ריקודו של רופי". "קליאנדרה שייד" הפותח מחזיר בבת אחת לצליל החליל המלודי הוירטואוזי המיוחד של אנדרסון. המוסיקה מעין קלטית, המבנה – ג'טרו טול. גם המילים – איכות שירית צרופה שבה אנדרסון הצטיין תמיד.
למעשה, זה נשמע כמו אלבום אנפלאגד של ג'טרו טול. וזהו המשך לאלבומו הקודם "השפה המסתורית של הציפורים", תחייה סולואית מחודשת ומפתיעה של החלילן והזמר מאדינבורו, תערובת של בלוז, רוק, פולק קלטי במבנים לא שגרתיים. אנדרסון, שלושים וכמה שנה אחרי, נשמע כמו יצר סרט ההמשך לג'טרו.
