אפשר להתאהב בקלות בתום הרוקנ’רולי שמשדרים הסטרוקס. גם הטקסטים הכביכול "לא חשובים" על מבוכות ביחסים, אהבות אבודות מבוצעים ע"י ג’וליאן קזבלנקס בתחושתיות ראויה להערכה. "נשקיני עכשיו כשאני מבוגר יותר, לא אנסה לשלוט עליך, לילות שישי הבודדים". אלבום שני לחמישיה.

אחרי IS THIS IT (אלבום השנה של "ניו מיוסיקאל אקספרס" הבריטי) מתברר שאין חדש תחת שמי הרוקנ’רול ומי ששומע ציטוטים מ"טלוויז’ן" או "וולווט אנדרגראונד", לא טועה. אבל ל"הסטרוקס" יש בכ"ז משהו משלהם, אפילו בדיסטורשנים. השיר שנקרא "12:51" (הסינגל של האלבום) הוא רוק פריך, לוהט, רעשני, טרי. אותנטי. יהיה מוגזם לומר שהרוק עדיין חי וקיים? תקשיבו לסטרוקס, תגידו בעצמכם. מה מאכזב שהאלבום מסתיים אחרי 33 דקות.