בבל ג'ילברטו טוענת שזה האלבום הכי בוגר שלה. אני לא רק מאמין לה. אני מסכים איתה. כבר הכתירו אותה כ"המלכה החדשה של המוסיקה הברזליאית", והעובדה שהיא הבת של אגדת המוסיקה הברזילאית ג'ואאו ג'ילברטו בטח עוזרת לה לקבל סופרלטיב כזה.
הגיוון בדיסק נפלא. זאת בבל מאוד אישית מצד אחד, קרובה לשורשים שלה, אבל מבחינת העיבודים והפקת הסאונד היא כבר זמרת של האולפנים הגדולים במערב. האלבום הזה הוקלט בריו דה-ז'נרו, לונדון וניו-יורק, וכך מוצאים כאן פורטוגזית מעורבת באנגלית. תערובת של צליל אלקטרוני ואקוסטי, טון רך רומנטי ב-Close To You, ומצד שני תזמורת סמבה גדולה ומיומנת – ה"אורקסטרה אימפריאל" ב-Tranquilo. יש לה קאבר מכניע ברכותו ל"לילה ויום" הסטנדרט המוכר של קול פורטר (דגימת סאונד למטה). קצב ברזיל הצפונית מגיעה לדיסק בקטע "קאסאדו" שכתב הדוד צ'יקו בוארקי בשנות השבעים, ואילו שיר הנושא הפותח את הדיסק – "מומנטו" הוא בוסה נובה נוגה, כמעט היפנוטית שמלטפת ברכותה. בבל כתבה את קטע האיזי ליסנינג הזה עם הגיטריסט הקבוע של להקתה – היפני מאסה שימיזו. כמעט באותו טון מהורהר – אם כי בקצב יותר פאנקי – Bring Back the Love. ואין כמו בבל לעשות בוסה לירית, מאופקת בטון שמשדר חיוך פנימי ב- Azur. הקשבתם פעם, תרצו עוד פעם, ואחר כך עוד פעם.
