יש משהו קצת אחר, אפילו ראשוני כזה באיך שאפרת גוש שרה את השיר הזה. היא מנסה לגעת בחוויה הזו של להגיע/לגעת בספירות אחרות. "כי ראיתי את דרכי נעלמת ביער סבוך". "ולרגע יכולתי לנגוע בקצה הכאב האפור", "ורציתי לעלות גבוה לראות את האור". היא שרה בקול כמעט בתולי על התשוקות האלה במעין חוויה חושית ייחודית.
לחן נוגה, מינורי מיוחד של אסף אמדורסקי לטקסט נפלא של ברק פלדמן, וגוש – כשהיא שרה בחלק האחרון של השיר "ונפלתי לארץ בשקט", פתאום מחליפה צבע קולי, והטון מזכיר את ביורק. ביצוע מבפנים, אבל לא דרמטי, מופנם משהו, עיבוד אקוסטי שמייצר אווירה הזויה משהו. שמעתי שלוש וארבע פעמים. שיר שגדל עלי מהאזנה להאזנה.
6 תגובות
ברק – איזה מילים… מדהים
יצירה יפה ומיוחדת של השלישיה .:}
ביצוע שקט, פשוט ולא גדול מהחיים כפי שבאופנה היום. מעביר המון תחושות מאוד עמוקות… פשוט לא נמאס לשמוע.
עיבוד מושלם!!!
כל הכבוד!
מושלם !!!!
בהחלט אחד מן השירים הנוגים והיפים ביותר שיצאו בשנה האחרונה אם לא יותר מכך.
כייף לשמוע!
במילה אחת מושלם ללא ספק הוא יהיה שיר השנה בכל המצעדים
זאת ההפתעה הגדולה ביותר של החודשים האחרונים. אפרת גוש אינה זמרת גדולה, בלשון המעטה. אבל יש בה משהו, איזו קריזמה סמויה שפרצה עכשיו. שיר יוצא דופן, מרתק, הרבה בזכות העיבוד המינימליסטי המעולה של ניר אוורבוך שיוצר אווירה נישגבת. מרתק וכאן מגיע באמת ציון מלא, ולו בגלל ההפתעה הגדולה.