אין לי מושג למה ענבל דור מצאה לנכון לשיר על בחורה ששמה חבצלת, "בחורת בינתיים", שכל הבחורים פגשו כבר את רגליה-שדיה. מסוג הבחורות שלא לוקחים לארוחות משפחתיות, אפילו לא לצימר בצפון, שיר על מזדיינת סדרתית, דמות שענבל דור בחרה בה לביצוע באוריינטציה ג'אז קברטית, כולל קטע כזה אלה פיצג'ראלדי של סקבבדי-סקבבדו. ו"הו נו" ו"יה יה".
השיר אולי מעיד על היכולות הזמרתיות גם הפסנתרניות של ענבל דור, ועל הרצון להיות כזו סווינגית ותיאטרלית – בעיבוד המפנק שעשה אבא גיל דור (הפרטנר הקבוע של אחינעם ניני), אבל בסך הכל, זה נשמע סתמי עד נדוש, מנסה להיות להיות משהו (הומור?) ולא מצליח. נשמע יותר כמו איזה תרגיל לא גמור מהסדנה להלחנה בבית הספר למוסיקה.
6 תגובות
שיר מקסים. מלודיה קליטה ומעניינת. לדעתי הצליחה להעביר בצורה הטובה ביותר סיפור רווקות ידוע.
לא נדוש, ובהחלט מצליח להעביר משהו שהרבה רווקות מרגישות בהרבה הומור וכישרון מופלא
טקסט נהדר.
ולך ענבר – תמשיכי. אהבתי עד מאוד
לכל המיופיפים והצנועים. למי שלא מכיר את עולם הרווקות בתל אביב לא יבין את השיר. מי שמכיר ודאי חולפות לו תמונות בראש וזכרונות. אז תנו למוכשרת קרדיט
השיר פשוט מקסים וענבל מוכשרת.
שיר נמוך, אולי מבחינה מוזיקלית הג'אזית זה נחמד. אבל חרא מילים… מה זה?
אולי היא שרה על עצמה?
בחורה לזיונים? פאק!
תקראו לי שמרני, אבל אני לא חושב שזה שיר לפריים טיים בתחנת רדיו כלשהי.
נמאס לי שכל אחד ואחת כותבים על כל ג'יפה שעולה להם בראש. אני גם יכול לכתוב שיר נמוך על מציצות וזמרות מתוסכלות יצירתית שמחפשות פרובוקציות בשביל לקבל עוד מאזין.
לשם שינוי, יוסי, אני מסכים איתך. אבל אפשר היה להסתפק במשפט האחרון. הטקסט ( שוב?.. ) ממש לא משנה כאשר הסך הכל כל כך בוסרי.