כמה אני שמח על האוסף הזה. ג'ון לנון מעולם לא נשמע כל כך קליט, חיוני, רלוונטי כמו כאן, באלבום גרסאות כיסוי לשיריו. האיש שביקש ב"דמיין" עולם אוטופי-אידיאלי – ממשיך להיות אקטואלי כי העולם לא למד שום דבר. ג'ון לנון דמיין עולם שכולו טוב, ועדיין זה עולם שיש בו רוע ואכזריות ואסונות אנושיים.
לנון הוא הטריגר להזדהות עם נפגעי אסון דארפור שבסודן, אזור שמסמל היום את האופל בעולמנו – רצח שיטתי של עם כולל כל הזוועות המתלוות, דיכוי, ואונס והגלייה. אמנסטי הבינלאומית הרימה הכפפה. "עשו קצת רעש" היא קריאה לאיחוד הסופרסטארים להיכנס לאולפן לשיר לנון. 27 שירי בסך הכל בדיסק כפול, ביניהם ביצועים שמפיחים רוח סערה בשירים של ג'ון, שעושים, כמו שאומרים, יותר מאשר צדק עם המקור. כמה שירים זכו ליותר מביצוע אחד. את Instant Karma מכסים U2, "דוראן דוראן" ו"טוקיו הוטל", את "חלום מס 9" Dream 9# – אר.אי.אם ולהקת a-ha. לא אכנס להשוואות (ויש לי מועדפים) אבל ברור כי כל הביצועים נעשו מתוך אהבה גדולה.
על מה אלחץ "רפיט" בשלט?
אירוסמיתס לקחו את ל"תנו לשלום צ'אנס" ל – גרסת ראפ רגאיי עם Refugee All Stars מסיירה ליאון.
כריסטינה אגילרה מביאה עומק מהבטן ומהלב ל – Mother.
לני קרביץ מצריד מיתר ומפעיל עיבוד רוק פאנקי ל – Cold Turkey.
ה – Cure לוקחים את Love אל אופל בסגנון ניו-ווייב אייטיז פסיכודלי. חזק.
קורין ביילי ריי (Corrine Bailey Rae) עושה בלוז סול מיוסר בליווי מינימאלי של קלידים מ – I'm Losing You.
ג'קסון בראון הכניע אותי ב – My Love O קשה להרוס שיר אהבה כזה. אבל בראון מביא לשיר רכות רגישה בלי להתרפק, וזה יפה.
The Raveonettes מעניקים ל – One Day At A Time משב רוח נקי ורענן, קולות גבוהים בהרמוניה פסיכודלית סיקסטיית.
אבריל לאבין שר Imagine בקול רך ושברירי, מחבקת את השיר לחיקה, בלי דראמות. אינטימי כזה. הוי כמה זה יפה, כולל העיבוד למיתרים. עוד גרסה לשיר הזה שר ג'ק ג'ונסון – ברוח הפולק סונג שר את השיר בפשטות בסיסי. וזה יפה.
אסקימו ג'ו עושה את Mind Games שזה נגיעה בלב ליבו של ג'ון לנון, ונשאר נאמן לרוח המקור. ריגוש.
יוסו נ'דור הסנגלי עושה את Jealous Guy, ויש בזה ייחוד וקסם, כולל קצב ההקשה האדמתי.
Green Day הלכו על גרסה ל"גיבור מעמד הפועלים" – Working Class Hero – מתחילים אקוסטי, ולוחצים על הדוושה. החשמליות נכנסות. ואיזה מעבר מגניב. והנה עוד דוגמה איך מטעינים שיר בעוצמות חדשות.
בלאק אייד פיז – לוקחים את "כוח להמונים" Power To The People אל הגוספל הכנסייתי, שרים את זה ככה שחייבים להצטרף.
מיוחד ורב השראה – גרסתו של בן הארפר ל –Beautiful Boy בעיבוד שלוקח את השיר למקומות קסומים.
מתיסיהו עשה מ – Watching The Wheels רגאיי אלקטרוני. אחרי התחלה מאכזבת נוצר החיבור, והנה עוד היילייט בדיסק.
הפליימינג ליפס מתרגשים לבצע את Just Like Starting Over אקוסטית, קול נשבר, שמתחבר ללנון כל כך נכון. עוד ריגוש.
ואם לנון, אז Jack's Mannequin (יחד עם מיק פליטווד) נכנס חזק אל מתחת לעורו של לנון ב – God. ביצוע סוחף.
רגינה ספקטור סוגרת את האוסף ב – Real Love. צליל פסנתר, מורכב משילוב של רגש ואינטרפרטציה. עוד שיר לקחת לאוסף החובה. ומאז ששמעתי את ספקטור ב"בארבי", אני מאוהב.
