הלהיטים הגדולים של 2007

רק בישראל Vol 4

הד-ארצי
4/5

הלהיטים הגדולים של 2007?  סתם "הגדולים" או "הגדולים ביותר"? ומה דעתכם על "הטובים" או "הטובים ביותר". יש קנה מידה?

לעורך, למפיק ולמשווק ירון כהן פתרונים. לא בטוח שמאחורי עבודת האיסוף הזו מסתתר קונספט. אבל זה עוד מצעד פזמונים. שימו באם.פי. בדיסק של המכונית.

 

מירי מסיקה – "שלום לאמונות". ותודה לאורי זך על ההברקה בעיבוד בסיום השיר – במיוחד החצוצרה. שדרוג. יגידו מה שיגידו על מסיקה. היא הדבר הבא הגדול אחרי ריטה.

בן-מוש – "ממריאים". להיט המסיבות הכי אוניברסאלי שנוצר כאן, גרוב פיוז'ן ישראלי מזיז. הדקו חגורות. כי ממריאים.  רוקדים וממריאים.

נינט טייב – "היא יודעת". שלא נאמין למלודרמה הזו? שלא נופתע מכך שנינט בעצמה כתבה? ואללה. היא יודעת לעשות את זה יותר טוב מכל מבקר שלה.

סינרגיה – "מרגיש אחר". עוצמה גברית נשפכת לשיר דיכי מלו הבי מטאל. להיט חיים של רון הופמן ובנואה. רגש, התרגשות, דרמה, נשימות עמוקות, גיטרות וכינורות. לא מרגיש אחר, אבל אם יש משהו שניתן לכנות "רוק טלנובלה" – זה זה.

אריק ברמן – "המתוקות האחרונות". האהבות הראשונות שלו היו מתוקות. היום הולך על זיונים. וגם זה לא מי יודע. ברמן תיאטרלי, לעגני. יומרני. לא מהאהבות המתוקות שלי. 

מורן קריתי – "שקט". מורן קריתי ניחן בקול יפה, הוא יכול להיות ללא בעיות העידן יניב הבא, הרינגטון הבא, ומה זה משנה שאת ליבי הוא אינו ממיס.

חובבי ציון – "רוצה בנות".  ותודה ל-Jonas Altberg על הדאנס שהפך בציון לשלאגר לרחבות הריקודים בביצוע בטונים נטולי הורמונים הגבריים. ממוסחר. הדי-ג'איים מתפרנסים מזה.

דנה אינטרנשיונל – "הכל זה לטובה". גרסת הרמיקס של אמיר אפרגן עשתה מזה דאנס סוחף. שיר עידוד למבואסת שאהבה נטשתה. תהיה לה אחת יותר גדולה. דנה גדולה.

הילה זייתון – "הבוקר הבנתי". רק הבוקר  הבנתי שלא יצא לי להתייחס לזייתון. אז הנה אני מתייחס. הטקסט? מלא קלישאות. אבל זייתון זכתה בלחן קליט שהוציא ממנה מטענים רגשיים אמינים.

חמי רודנר – "מכונת השירים הגדולה" מוסיקה=גוד. מכניסים הרבה מטבעות למכונת השירים, סוגדים למוסיקה ולקצב, רוקדים לפקודותיה. שקט בהתחלה עם מעבר מסעיר לרוק. להיט יפהפה.

תמי – "תמיד איתך". קול בתולי, חיוך נאיבי, דאנס קלילי-ריחופי. תמי פדרמן ויהל שרמן עשו כאן בית ספר לפופ, למרות הטקסט הרזה.

שורטי – "חצי רגל בחוץ, חצי רגל בפנים" – היפ הופ סביר, הקצב עושה את העבודה. להיט לא רע שזכה לשדרוגים אלקטרוניים. אבל עדיין תחושה שלא שתי הרגליים בפנים.

שרון חזיז – "תראי עכשיו". למרות הלחן הרומנטי היפה באמת, אני מתקשה להגיע לטקסט כששרון חזיז שרה.

טל שגב – "יום אחרון" – בלדת לב שבור גואה מרגש עד גדותיו אבל זה לא יצא ממרח קיטש.  לכל הבנים שליבם נשבר בקרבם מרוב אהבה נכזבת. בכו איתו.

דודו טסה ורוני אלטר – "מעליות". הוא אוהב את הלילה איתה. היא שומרת את הדברים הטובים. דואט פשוט, נוגע, מגיע. עושה טוב בנשמה. הדגש על נשמה.

הראל סקעת – "אם הוא ילך". סקעת נקלע למלכוד הזה של לגלם את הזמר העצוב-טראגי שנועד לספר לנו סיפורים רומנטיים נוגים ולעלות על גדותיו מרוב רגש. וזה בדיוק השיר. יתרונו שהכוכב ממש נולד לזה.

קרן פלס – "פסק זמן". ביצוע רגוע-ניחוח, מאוד מחניף, חיוך פנימי כזה, דרמטי במינון. קרן פלס עשתה משירם של אריק איינשטיין את שם טוב לוי בונבוניירה.

איילה אינגדשט – "אהבנו". מרחפת מעל המילים. צובעת את השיר בטונים נעימים. קצב שנוגע ברגאיי, יופי של עיבוד לכלי מיתר. צל"ש לרועי אדרי. קלילותו-תה הנסבלות.

חן קליין ואייל אבן צור – "האגם הקפוא". האוהבים מחליקים ונופלים על האגם הקפוא, קליין מבקשת "לחזור לעצמנו". דואט במיד טמפו, נעימות מלודית, רומנטיות מרוסנת. לא יותר.

אמיר פיי גוטמן – "הרגשנו" – אין ספק שמלודרמת הקיטש-פופ הזאת, מראה שהוא עלה דרך חדשה.  לא בטוח שזה אומר – מהפך. לפחות לפי השיר הזה – פיי גוטמן לא הפך ממש את עורו. מוסיקלית זה פופ רגש אמוציונאלי. בטוח שהוא "מרגיש".  

 

 

 

 

 

Only In Israel – Big Hits 2007

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות