זוכרים לחבורה הזו חסד מאלבומה המצוין "1977", גם אלבומיה המצוינים – 'Nuclear Sounds' ואת 'Free All Angels' . מה שמביא מיד להשוואות. אני לא אעסוק בהשוואות. די לי באלבום השישי של אחת הלהקות המצליחות בין להקות צפון אירלנד (הוקמה ב – ע"י הסולן מארק המילטון וטים וילר ב- 1992), שמגישה מתכון רוק מלודי שי בו אלמנטים של גראנג' ופאנק.
ההפקה היא של מייקל בראואר (בוב דילן, רולינג סטונס) שקיבל לידיו חברה שפשוט יודעת ליצור ולעשות רוק טוב. כלומר – גם בהשוואה ל"1977" – "האש" עדיין נשמעת מצוין. כדאי להקשיב לשני שירים בולטים – "אתה לא יכול לקבל הכל", "פולאריס", "סוף העולם" – משירי הרוק הטובים ששמעתי לאחרונה במינונים הכל כך מדויקים של מלודיה וקצב.
החבורה הזו מזכירה לה את "סופרגראס", אחת מלהקות הרוק האהובות עלי. כמו "סופרגראס" יש משהו מאוד שורשי ואותנטי באיך שהם מנגנים ושרים, באיך שהמנגינות מובנות לתוך הקצב. הטקסטים הישירים וההבעה מלאת התשוקה. I Started A Fire הוא פתיח מלהיב בסגנון רוק-פופ-בריט-פאנק, בשילוב שירה ונגינה חסרת פשרות בחשמליות.
