"תני לי נשיקה בובה שלי, אני קיים כיום", אני שומע עברית עילגת בשני משפטים, והנה זה מסתיים ועוברים לצרפתית רהוטה. אנחת רווחה נפלטת מפי. רמוס (שהגיע לארץ ב-2004 בעקבות אהובתו הישראלית) שר שיר הלל לאהבה שפותרת המון בעיות – מגשרת בין דתות, שפות ותרבויות. אין לי שומדבר נגד אהבה, ואני אפילו בעד אהבה כששרים עליה בצרפתית. השיר נשמע מלל סתמי מחויך וזנוח. המוסיקה ראפ, אפרו קארבי, אתני. לא משהו שיתחרה על השיר המקורי של השנה. מכל מקום, אם כבר ללכת על משהו נקי יותר – על רמוס לאמץ הגרסה הצרפתית המלאה, טרייק 2 בסינגל, העברית נשמע הרבה יותר טוב.
