עם: Stacey "Fergie" Ferguson, Will "will.i.am" Adams, Jaime "Taboo" Gomez, Allan "alp.de.ap" Pineda
בלאק אייד פיז. מה כבר לא נאמר. הם טרטרו את הצלמים והעיתונאים לאיזו מסיבת עיתונאים מאולתרת, צפופה והזויה, שתי דקות לפני שפרצו לבמה לתת את השאו המוכר מבלומפילד + כמה שירים "לא שייכים" של פרגי מאלבומה החדש, שנקרא "הדוכסית".
הדוכסית התבשרה ממש בתוך האהל הדחוס שבו נערכה מסיבת העיתונאים על זכייתה בגראמי וגם סיפרה כי היא דחפה פתק לכותל, רק שהיא לא הכי הייתה מודעת לקדושתו של המקום וחטפה מאיזו אשה שהשם פרגי ממש לא אומר לה שומדבר. לא הספקנו להגיד לה שלום, לבקש חתימה, וכל החבורה הוזנקה לבמה. התרגשות, אקשן. רביעייה היפר אקטיבית חורשת במות.
וויל איי אם, פרגי, טאבו, אפל דה אפ הם מכונת בידור מתודלקת באוקטן גבוה שממשיכה להקפיץ את הקהל, חבורת תזזיתית שאינה משתייכת לקהילת ההרד קור היפ הופ והיא גם לא בדיוק מיינסטרים היפ הופ, וחבריה רחוקים מלהיות נביאי הזעם מול ממשל בוש. מדובר בעיקר בחבורה שמוכרת מסיבת היפ הופ להטית ומסוקסקת. הם זזים טוב על הבמה. הם מצליחים להציג את רוחב המיומנויות שלהם בתחומי המוסיקה השחורה. מפעילים בעיקר רגליים וידיים. למי יש ראש למסרים.
. כשהם מגיעים ללהיטים Where Is the Love?" "Don't Phunk With My Heart," "Let's Get It Started," and "Shut Up" העסק נראה כמו סאשן קריוקי ענק. כולם צועקים את המילים.
אבל מי צריך מילים כאשר הכול מרוכז בהפקה המוסיקלית. בסופו של דבר תערובת הפופ דאנס-פרי סטייל ראפ עם כול הגימיקים סיפקה לקהל הרבה אקשן. אישית, נשארתי רחוק, מרוחק, גם מחוץ לרחבת הריקודים. לא עשו לי את זה.