מופע מחווה ללהקות רוק משנות השבעים

טל פרידמן והקריות

מועדון קמלוט הרצליה
4/5

טל פרידמן – גיטרה, שירה, הראל בן-עמי – גיטרה, קולות, ישי מרדכי – בס, תומר גולן – תופים, שירה.

 

טל פרידמן עלה עם הרביעייה שלו כמו לחימום לפני משחק. נעלי התעמלות. מספרים ושמות על גב החולצה. המופע מתרחש בתום ערב פרסי הקולנוע שממנו הגיע. איש בשולחן הצמוד לבמה, שראה אותו בטלוויזיה,  מתעניין אצל פרידמן  עוד בטרם הוציא צליל בודד  – איזה סרט זכה. פרידמן מחטיף לו מבט של "אתה מטורף, עכשיו?? אני מת כאן מלחץ, ואתה כאילו שומדבר".

לפי ההבעות הקשיחות שבאו עם השיר הראשון "יו רילי גוט מי" של ואן הלן חשבנו שהנה הולכים לקבל טל פרידמן אופרה אחרת, איזה מיסטר הייד שחבוי בו, שום קשר לביזאר המצחיקן מארץ נהדרת.

אז טעינו, אבל לא בגדול. אחרי השיר השני, שלפוחית הסטנדאפיסט של פרידמן  התפוצצה. נתן תשובה גם לאדון שהתעניין על הזוכים בקולנוע, התחיל לשפוך חופשי ולהפיל מצחוק, אבל  בסיכומו של ערב גילינו גם "מיסטר הייד" רוקיסטי לא קטן אצלו.  

ולשם כך הרי התכנסנו. טל פרידמן והקריות באו לנגן קאברים ליסודות המטאל הקלאסי מהשבעים. מה זה לנגן – לכסח. דיפ פרפל, פינק פלויד, ווייטסנייק, לד זפלין. זה נופל ממש בזמן. לד זפלין מתאחדת. ואן הלן חוזרת..

הם עשו את זה באופן שלא היה מבייש את  "שליחי הבלוז" בדציבלים, בדיסטורשנים, בסולואים. פרידמן חמוש בגיטרה צורח רוק בקומבינה של קצת דיוויד קוברדייל, אלמנט מרוברט פלנט וקורטוב דיויד לי רות'. גם לקלישאות צריכי כישרון. יודע לעמוד עם גיטרה, כולל תנוחות– בפישוק, בכריעה. והוא שר – שחייבים לשמוע.  ההרכב שלצידו, חבר'ה שבשבעים לא היו אפילו תאי זרע, מנגנים מדויק ועם אנרגיות מוספות. לריטשי בלקמור הישראלי קוראים הראל בן-עמי.

 יגיעו "הייוויי סטאר" של דיפ פרפל, "נשימה" ו"ברח" של פינק פלויד, "האוקיינוס", "שיר המהגר" ו"אול לוטה לאב" של זפלין, "איינט נו לאב" של ווייטסנייק, "מיי שרונה" של The Knack, ואחד לוקאלי "רד מעל מסך הטלוויזיה" של פורטיס.

לפרידמן יוצאים לעיתים מבעי רשעות שטנית כיאה לחומר המנוגן, אבל זה חלק מההצגה.   האיש יחזור לפלרטט. הוא לא נהיה פתאום מטאליסט כת השטן.  על הקהל הוא מטיל משימה לעשות קולות של עיזים, והוא מתעסק עם איזה ילד שהתיישב עם אחותו מתחת לאף שלו. אבל אם מסננים את השטויות, נשאר ערב הצדעה למטאל. פרידמן חי, נושם ובועט את זה. וכשהוא פוצח בהדרן ב-Killing In The Name של "רייג' אגיינסט דה מאשין", זה מתחיל להישמע משהו שמגיע ממוקמות שהם הרבה יותר מאשר חיקוי.

 

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. אני ראיתי אותם והם פשוט מ ד ה י מ י ם !!! לראות את פרידמן על הבמה, איש מצחיק בטרוף עושה משהו רציני שרואים שמגיע מעומק הלב , הראל בן עמי הוא פשוט
    גיטריסט ע נ ק !!! תמשיכו לעשות עבודה מדהימה, לשמוע אתכם מנגנים ושרים זה פשוט תענוג אמיתי .

    חיבוק ענק של אהבה עם הגוש הענק של האנרגיות שאתם מביאים לבמה

    אורלי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות