כשהתעוררתי בזבזתי את זה על מחרוזת/
אמרתי לאלהים שאשוב מיד"
קניה ווסט מתייחס למה שכסף/הצלחה מעוללים והוא מודה: "לעיתים נדמה ששכחתי מנין באתי".השיר נקרא can't tell me nothing, מהיותר בולטים באלבום החדש שלו. אחרי ה"קרב" שלו עם "50 סנט" הוא יודע על מה הוא מדבר.
לעצם העניין: התאהבתי מחדש בהיפ הופ. אני מחפש את המפיקים והיוצרים האלה שיודעים להמציא מחדש את הז'אנר הזה, וקניה ווסט הוא בחור לטעמי.
ב"בוקר טוב" הפותח שר קיינה ווסט: "התעורר מר ווסט, מר פרש/מר-כל כך נפעם מעצמו/ האם אי פעם ראית את המבחן.. מתבונן בכל תחת/ מרמה בכל מבחן/ זוהי עבדת המחקר שלי/ חבר, החרא הזה הוא הבסיס/ ברוך בואך לקבלת תעודת הסיום"
האלבום הוא ההמשך ל – The College Dropout של 2004 'Late Registration' של 2005 מעין טרילוגיה של של אמן היפ הופ שבוחן עצמו באירוניה עצמית, אבל לטעמי, הרבה יותר מגוון ואיכותי.
הטקסטים נובעים מדברים שדחוף לווסט להגיד לצד מוסיקה עשירה בתזמורים, מנגינות, הרמוניות, סימפולים (ב-Stronger הוא לקח מ- Daft Punk מהשיר Harder, Better, Faster, Stronger) השפעות מהאייטיז, שירתו הרכה של כריס מרטין מקולדפליי ב- Homecoming , ממייקל ג'קסון, משהו מג'יי זד. Big Brother הוא הצדעה לג'יי-זד איתו שיתף פעולה בצורה אדוקה. אבל גם קטעים שהם במהותם פיור קיין ווסט כמו Can’t Tell Me Nothing חוץ מזה זה אחד מדיסקי ההיפ הופ היותר מלודיים והרמוניים ששמעתי. ווסט, יותר מפיק מאשר ראפר, מחבר את כישוריו כיוצר ומפיק לאחת מיצירות ההיפ הופ המובחרות של השנה האחרונה. ואגב, האלבום הזה מנצח בצדק את פיפטי סנט במאבק ההיפ הופ הכי מדובר של השנה.
תגובה אחת
אלבום מצוין.