קאברים עכשווים לנעמי שמר, סשה ארגוב, יאיר רוזנבלום, דניאל סמבורסקי מעלים את שאלות ה"למה" וגם ה"איך".

אבל רק כששומעים את ה"איך", מבינים את ה"למה". לא יוסי בנאי (המבצע המקורי)  ולא נעמי שמר (היוצרת) יתהפכו בקברם למשמע גרסת הפאנקי-פיוז'ן  היפ הופ שמתחברת ל"התרנגולים" שהגרובטרון עשו ל"ספירת מלאי".  הגרובטרון לקחו קלאסיקות מקומיות אל סדנת העיבוד היצירתי מתוך רצון לעשות בהם ככל העולה על רוחם, ובכל סגנון.. 

"איפה הן הבחורות" של יוסי גמזו ללחן עממי רוסי מתארך ל- 7:15 דקות. מתחיל שקט, עובר לפאנקי, טאץ' ג'אזי. תזמור שמעניק לשיר חידוש מרענן ולוקח אותו לקלאב דאנס.

זה המקום לומר משהו על הקונספט של הגרובטרון: החבורה נוטה לקחת מרחב תמרון לתזמור עשיר, מה שמרחיב להם את מרחב האלתור של השיר – לא תמיד כיוון שזה שייך לקונטקסט של השיר, אלא מתוך מניעים "גרוביים", או "ג'אמיים".

הבחירה בתזמור מסוים היא פרי הדמיון היצירתי של החבורה. "לו יהי" של נעמי שמר  מקבל לבוש הרגאיי, עם ניואנס יפה בביצוע הקולי ("אז תן שלווה ותן גם כוח")

אני אוהב את הפתיחות הזו של הגרובטרון, הכישרון לנער שירים מהפתוס שלהם, להתיר אותם מהמיתוס של השירון –  לאו דווקא בהיבט של גרוב אופנתי. 

"צרות טובות" של שמרית אור ושלום חנוך מימי השלושרים (בעירי היו שתי עלמות שתי עלמות יפות ותאומות. הן היו תמיד כל כך דומות(,… מקבל מקצב בלו גראס קאונטריי עם קריצות לדיקסילנד, אירלנד  ול-Rag, בנגינת בנג'ו ופדל סטיל מה שלוקח את זה למסיבה הפאנק אתנית המלהיבה של הגרובטרון.

"שיר השוק" איבד את החיוך לטובת דרמה רוקיסטית, "שיר העמק" של אלתרמן את סמבורסקי קיבל עיבוד Smooth ג'אז פאנקי, קצב מדוד עם קורטוב נוסטלגי, וגם כאן הורחבה יריעת הג'אם בצורה חסרת פרופורציות ל-9 דקות.  "שיר בבוקר בבוקר" (אמיר גלבוע- גידי קורן ושלמה ארצי) עם תוספות של מגילת העצמאות נשמע בומבסטי ויומרני דווקא במשמעות הצינית-אירונית. הרי לא מדובר כאן בלהקת מחאה.  

את "הללויה"  של יענקל'ה פז ומני גל הם הפקיעו מחלקת הלהקות הצבאיות לטובת הגרוב הפאנקי כשבסיום תפנית מרעננת של בטוקדה ברזילאית. 

"כשאת אומרת לא" של דן אלמגור וסשה ארגוב הסבו הגרובטרונים להבי מטאל. את סשה כבר אי אפשר לשאול. אבל מענייין מה אומר אלמגור על הריפים הכבדים. האם לזה התכוון המשורר?

מלהיב: "הבלדה על סוס עם כתם על המצח" של יורם טהרלב ומתי כספי. רוק ג'אז פאנקי חסידי. כמעט כל הקונספט של הגרובטרון קיימת בקאבר הזה.

ובניגוד לכל הקצב הפאנקיי הרוק-ג'אזי העסיסי, נפתח "החגיגה נגמרת" בצליל אווירה שקט-עשן-מלנכולי-מהורהר, עיבוד שמעניק משמעות מחודשת ויפה לשיר של נעמי שמר, יש בזה אורגן באכי כנסייתי, יש בזה צליל אמביינט הזוי. 8:42 דקות וכאן אני מצדיק כל שנייה.

במרכז הבמה: "דרור אהבה רומם".  ב-DVD זה קאובוי ישראלי מלא בטחון ואהבת הארץ וחוש הומור לא מבוטל, זמר לכל סגנון.

כדי לא להרבות בדוגמיות ובמילים, כדאי לתת למוסיקה לעשות את שלה, אני אומר דבר כזה: לכל אוהבי השירה בציבור, לשרהל'ה ולשרוף ולגבעתרון – תקשיבו, תקשיבו, תקשיבו. סוף סוף נעשה צדק עכשווי עם שירי ארץ ישראל.

DVD:  בונוס נחמד. חברי הלהקה מדברים בסבבה על עצמם מול שדות עמק יזרעאל. התלהבות בלתי מרוסנת. דאחקות, צ'אפחות. קטעים מהופעה חיה, ועל הכל מנצח האיש בכובע בוקרים. פרויקט קאברים רציני, מהוקצע. אנרגתי. יצא אוסף מעורר, מחדש. מדליק.