קסם

ברוס ספרינגסטין

קולומביה, אן.אם.סי
4/5

בשורה א': האי-סטריט בנד (E Street Band) כולל הסקסופוניסט הנהדר קלרנס קלמונס חוזרים לשתף פעולה אחרי היעדרות ממושכת. בשורה ב': ברנדן או'בריין, מי שהפיק לניל יאנג, בוב דילן, פרל ג'אם מתחבר מחדש לברוס (שותף להפקת The Rising) בשורה ג': ברוס ספרינגסטין עושה שירים חדשים בסגנון הרוק הישן והטוב במהלך השבעים והשמונים.

בשורות למי? התשובה יכולה להיות פשוטה: לכל מי שמטורף על מוסיקת רוק בנוסחים האמריקנים המסורתיים, ששורשיהם לא רק ברוק אלא בפולק ובקאונטרי, למי שאהב אלבום כמו  DEVILS & DUST.

אלבום אולפן  חמישה עשר של הבוס. הוא פותח במתקפה על הרדיו בן זמננו בשיר שנקרא "רדיו בשומקום". Last to Die הוא משהשירים הפוליטיים הבודדים באלבום. אבל בגדול, "מג'יק" הוא מסר של אהבת החיים, של חופש שמגיע מאותו יוצר-מספר שעשה את "חשכה", "הנהר", "נברסקה", אלא ששם ספרינגסטין שרטט דמויות קשות יום בחברה האמריקנית. האלבום הזה פחות פסימי, יותר ההמשך ל"נולד בארה"ב". הנשמהה האמיתית של הרוק האמריקני – נמצאת כאן. מוסיקה? זה ספרינגסטין – למתגעגעים לרוק המלודי הטעון שלו, שילוב של כל הקלאסיקות שלו. שימו את 2 – You'll Be Coming Down. תבינו. כנ"ל – Living In The Future. ועוד שיר אחד שמצמרר – Long Walk Home. ספרינגסטין חוזר הביתה. אנחנו חוזרים יחד איתו.

 

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

2 תגובות

  1. אלבום נהדר של ה"בוס". הייתי בהופעה (מהראשונות בטור) בניו ג'רזי לפני כשלושה שבועות והיה פשוט נהדר. האלבום כן פוליטי – וברוס מסביר בהופעה ששיר הנושא מדבר על "הקסם" של הממשל – שהוא בעצם להטוטי הכזב והשקר – על הדרכים בהן מצליח הממשל האמריקאי לרמות את האזרח ולגרום לו להאמין בצדקת המלחמות מעבר לים.

    ההופעה היתה מחשמלת ולדעתי האלבום מצויין ומומלץ מאוד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן