במצדה

דיוויד ברוזה

אן.אם.סי
0/5

בסביבות ארבע ושלושים לפנות בוקר, הקהל מצטרף ל"דניאלה". ברקע פוצע שחר אדמדם-כחלחל. קיץ 1993. האמפי למרגלות המצדה. דיוויד ברוזה בבגדיו השחורים הנצחיים באקסטזה. עוד כמה דקות תופיע שמש ענקית כתומה במזרח. כמעט ארבע שעות אחרי, סביבות שבע, אור מלא של בוקר, ברוזה מסיים מופע לילה יחיד במינו, אולי המרגש ביותר מבחינתו, גם מבחינת קהליו – בקריירה שלו.
הכול באותו לילה הסתדר מצוין. ברוזה בראיון שנכלל בדיסק שנערך ב-2005, מספר כי לא היה לו אז מושג לקראת מה הולך. מעולם בעבר לא הופיע באמצע הלילה במדבר. הוא אפילו לא ידע מאיזה צד נמצאת המצדה, והרוח החזקה איימה להרוס לו הכול. אבל אז קרה משהו שהוא לא ישכח: הכול התחבר: הוא, הנגנים, החבר’ה הצעירים, שקי שינה, צמות קלועות, נישוקי אהבה. הדיסק מעביר-משחזר אווירה, וכמובן, מופע מלא נשמה,  ברוזה בשיאו, גם הנגנים שהתחברו לאירוע הכמעט מיסטי שהתרחש שם – רמי לוין בקלידים, אלון נדל בבס, זוהר פרסקו בהקשה.
פולק סינגר, מוסיקאי שבדמו זורמים קצבים לטיניים, מוסיקה ספרדית, זמר נשמה ישראלי מוצא עצמו באווירה מלאת השראה באמצע המדבר. את התוצאה מקבלים בסאונד שעבר עריכה דיגיטלית אפקטיבית בדולבי. מעורר געגועים עזים.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות