יש כמה שהפתיעוני מחדש עמו הקטע הפאנקי Too Many Cooks שהופק בזמנו ע"י ג'ון לנון, בלוז רוק שנשמע כמו שיר מ"גלות ברחוב הראשי" של הסטונז. אז חוזרים לסטונז, ובטוח שגם ג'אגר יודה כי קריירת הסולו שלו עמדה, עומדת וכנראה תעמוד לעד בצל להקת האם שלו. למעשה , הרולינג סטונז גדולים יותר מאשר כל סך אלבומי הסולו של חבריהם, וכולם בלי יוצא מן הכלל עשו אלבומי סולו. ובכל זאת, האוסף הזה של ג'אגר מזכיר לי גם את הרולינג סטונז.
ויש בו כמה שירים מצוינים כמו בלדת הדואט עם דייב סטיוארט – Old Habits Die Hard שנכלל בפסקול הסרט "אלפי". שירי רוק כמו הפותח – "אלהים נתן לי כלדבר", "רק עוד לילה" בעל אוריינטציה דאנסית משהו, ושיר שלא יצא בעבר Charmed Life שמיק עושה עם הבת שלו..
וחוץ מזה קשת של סגנונות שהולכת מרגאיי ועד לאטין ודאנס. גם שוחרי הסטונז, מה שנקרא ההרדקורס פאנס, לא יכולים להתעלם מהאוסף הזה, מסיבה אחת פשוטה – מיק ג'אגר. ויש כאן עוד כמה סיבות, כמו למשל כמה שירים לא רעים. האוסף מראה שאפשר עדיין למצוא עקבותיו של דינוזאור רוק אמיתי בסביבה, גם בלי שיהיה מחובר לדינוזאור העונה לשם קית' ריצ'ארדס.
תגובה אחת
איפה השירים