הרכב: סקוט המילטון – סקסופון טנור, ג'ון פירס – פסנתר, דיוויד גרין – בס, סטיב בראון – תופים.

תקשיבו לצליל הטנור הזה. המילטון הוא כיום מהנחשקים ביותר בטנור סקסופון. Nocturnes and Serenades, הוא התקליט הארבעים ואחד שלו (עטיפה רוויית אווירה ניו-יורקית, כאילו נלקחה מסרט פילם נואר) בקונקורד כלידר. הרוב – בלדות  "שקטות" לשעות הקטנות של הלילה, מה שמכנים גם ג'אז רומנטי. זה בעיקר.  יש גם מיד-טמפו. איך אומרים את זה במינוחים של יין טוב: "בעל גוף מלא".

מהקטע הפותח – Man with a Horn – (דוגמית צליל למטה) זה הצליל. חם. פריך, קטיפתי, עשיר. מתוק, אבל לא מדי. ואם הזכרנו יין, אז נלך על הקלישאה: המילטון הוא סוג של יין שמשתבח. כשהוא מנגן סטנדרט כמו "פלמינגו". הכי הזכיר לי ענק  כמו בן וובסטר. טונה של נשמה שזורמת מהצליל. תקשיבו ל"צ'לסי הוטל". כאן הוא הכי קרוב לסקאלה של וובסטר. ואתם יודעים מה: תכניסו גם את סטן גץ לכאן. במה זה מיוחד? שהאוזן עוקבת אחרי הקו המלודי של הסקסופון. בשבילך זה המילטון לקח ריתם סקשן מצוין.

נכון שדיסק כזה יכול היה להיות מוקלט גם בשנות הארבעים, אבל גם במיינסטרים ג'אז – אין שום בעיה לקבל את הדבר האמיתי. האלבום יצא בינואר 2006, ונמכר עד היום בלמעלה מ-100,000 עותקים. לג'אז זה ה מ ו ן.

רביעיית סקוט המילטון במשכן לאומניות הבמה – הבקורת והוידאו