שמחת הפרטים הקטנים

ארז לב ארי

אן.אם.סי
4/5

"מה עושים עם הצדק הזה על הבוקר"… "אני צודק אבל נשארתי לבד"

 

 "צדק" מוציא לדרך את החדש של ארז לב ארי,  תתניעו את המכונית. זה שיר נסיעה. עם הסאז והכינור. למרות התחושה הקודרת, זה משמח לבבות.

 שואלים אותי הרבה על מוסיקה ים תיכונית, אזה הנה קחו את ארז כדוגמה למה שאני אוהב במוסיקה עברית שבה נושבת בריזה מהאזור בו אנח חיים. החום, האותנטיות, האמת. שלא לדבר על המנגינה הזו, והעיבוד המתובלן.

 "מה לך עיניים/ מה לך כי תבכי יונה צחורה? / פתחי את שערייך/ גלי לי סודותייך ואדע" עפ"י שיר השירים. זה עיבוד רוק אוריינטאלי בשילוב של כינור, סאז וחשמליות. לא בטוח שרוק הוא אלמנט שממש מתאים כאן. כבר כתבתי שאני הייתי הולך על עיבוד אקוסטי נינוח יותר.ושיש לי הרגשה שלב ארי משתעבד לרוק חשמלי במקום לתת יותר מעצמו.  זה צריך להישמע עממי יותר ופחות ופחות פיוז'ן.  שירתו של לב ארי ניחנה בטונים יפים. הוא רק צריך לדאוג שהטונים האלה לא ילכו לאיבוד.

 

התועים בדרכי החים מתחברים מחדש לשפת המקור, ובהתלבטותם הם שרים תפילות ותחינות. ארז לב ארי מאפיין את הדור שגדל על מקורות, ומנסה להתחבר לעכשווי.

 

"מה אעשה"  תפילה לשמור עליה ("אין לי כלום בלעדיה") ובאותה הזדמנות לשמור עליו ("כדי שלא אשתגע"). שיר אהבה קטן, אפוף אקוסטיות יפה.

"בעתיד לבוא" –  עבר ועתיד מביאים לילות של תעתוע לבנאדם, שלא בדיוק יודע לאן הכל מוביל ואיך זה מתחבר לעבר: שואל את אבא: "איפה אתה מתחיל/ ואיפה אני נגמר". רוק מיד טמפו רווי אווירה וטעון מתח.

 

צליל כינור נוגה פותח את "שמחת הפרטים הקטנים" – מורידים הילוך לשיר אווירה איטי מאוד על השינוי  אחרי שנעזב על ידה. קינה. "מה לי משתגע, מי יאיר חדרי ליבי". ועל היעלמות שמחת הפרטים הקטנים. כינור מקשט. ארז משתמש בשפה מתפייטת לתאר פגיעות – "מה לי משתגע/ לא יודע את נפשי", יש שיגידו שזה ארכאי, אבל אצלו זה נשמע חלק מקונטקסט אומנותי.

 

 "חלל" הוא בעיקר קטע אמביינט אינסטרומנטאלי אלקטרוני קצבי טעון בנשמה  שמנסה לחבר בין עולם דיגיטאלי מודרני וקר ובין טון התפילה האקוסטי של ארז. מעניין, מיוחד, מלהיב.

משהו בנוסח הקצב של צדק חוזר ב"זכה את עמי" – ושוב השפה הפיוטיתבטון תחינה משכנע לבורא עולם  – השיר הוא מעין שילוב של רוק נוסח סחרוף עם הטון והצליל של לב ארי.

 

"מתוך האפלה" קטע המתנגן בנעימות אתנית-מזרחית יפה, באווירה הזויה משהו, עיבוד צ'יל, קצב של דרבוקה, סלסול כינור. הוא רואה אותה מתוך האפלה ומבקש ממנה לקחתו תחת כנפיה. השירה והצלילים הם מהסוג השאנטיי המלטף. "בואי התנערי מעפר קומי" המילים עפ"י ר' שלמה אלקבץ לוי מתוך "לכה דודי". משהו באווירה ובסגנון של "אנא בכוח" של עובדיה חממה.

 

"אהובתי" כמעט באותה רוח שאנטיית מלודית נוגה מחניפה עם מונולוג דיבורי של שחר אריאל שמשום מה אינו מגיע. אבל התענגתי על הצליל.

וברוח התפילה הזו, המלו-אתנית – "אל תפחד", ושוב תפילה תחינה – "פתח את ליבי אל תשליכני חינם מלפניך" – סאז וטבבורין ונבל מתחברים לחשמל. ארז לב ארי קשור בטבורו לשפת הפיוט והקודש, מבקש ישועה, עידוד, מפלט.

 "חתונה" המסיים – לחן של הרב שלמה קרליבך הוא ביטוי לסינתזה היפה בין תרבויות, אתניות מלודית יפה, המוסיקה החסידית מתחברת עם כותל המזרח, והנה דוגמה לאיך מתחדשת המוסיקה – מתוך חיבור בין הסגנונות.

 

אני לוקח איתי הרבה דברים טובים מהאלבום החדש של ארז לב ארי. שמחת הפרטים הקטנים. גם הגדולים.


ארז לב ארי – הוידאו

 

 

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

2 תגובות

  1. אחד האלבומים הטובים שיצאו במדינת ישראל. השמיעה הראשונה היתה סוג של חוויה דתית. בהחלט שונה בנוף הגלגלצי שמציף אותנו. ממליץ בחום.

  2. מהדיסקים המשובחים שיצאו כאן בשנים האחרונות.
    הפקה מלוטשת,ארז מביא קול אחר שחודר עמוק לנשמה.
    מדבר הרבה לאלה הנמצאים במשא ומתן עם הבורא
    ולא מוכנים להפסיק לחפש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות