ההופעה

בית הבובות

מועדון בארבי ת"א
3/5

אמיר אטיאס – שירה וגיטרה קלאסית, איתי שיף – שירה ואקוסטית, נתן סלומון – גיטרות, מפוחית, עיבודים, זיו לביא – קלידים, שי חלמש – גיטרה בס, דני מקוב – תופים.

 

יש זמן ומקום שהמבקר צריך להניח למוחו הרושם, ולתת לו (למוח) להשתומם נטו מהקהל. זה קרה בערב הזה. בואו נודה: רוק שואב הרבה אנרגיות מהקהל, ול"בית הבובות" יש קהל טוב, אוהד, חם. אפשר לשאוב ממנו קילוגרמים של אנרגיה.

לפי הביוגרפיה זה התחיל עוד בתקופת התרמילאות של של אמיר ואיתי, כאשר הסקיצות שהקליטו הפכו למצרך נצרב מבוקש בין מטיילים בדרום אמריקה והודו.

עכשיו הם כבר אחרי שני אלבומים. ויש להם מחנה מעריצים ומעריצות בלתי נלאים ששרים את השירים, מפזזים בקלילות נעימה, אבל זה לא הולך בקטע של צפיפות מיוזעת, טיפוס על הבמה ואיבודי הכרה. הערצה לייט.

קצת בקורת? ידעתי שלא מדובר בלהקת רוק נטו. לא הבי ולא מטאל ולא גראנג'. יו ניים איט. כלבו רוק פופ. באמצע המופע קיבלתי גם סגנונות אחרים. איבדתי כיוון. גם כאלה ג'יפסי קינגס.

לך הביתה, אמרתי לעצמי, תלמד את המילים, כי מדובר פה בלהקת המנונים. להקה לשירה בציבור, ואם אתה לא שר, אז חבל"ז. ויש מה לשיר – "שוב החיוך", "אל תדאג", "סיגפו", "בית הבובות", "ליד הגורל", "אני בפנים".

 

 ונעבור לפרגון: א. קוראים לו נתן סלומון. גיטריסט מתולתל שיער,  האיש שאחראי על העיבודים, וכבר כתבתי בעבר שהעיבודים שהוא עשה ללהקה – בין אקוסטי לחשמלי – הם אחד הדברים המרתקים שקרו ל"בית הבובות". גם הסולואיים של הסלומון בגיטרה צועקים: לך תחפש לך להקת רוק עולמית, אתה סופרסטאר שיכול להקים את הדיפ פרפל החדשה. ב. לערב יש איזונים טובים, ומתברר שבית הבובות מצליחה לעבור מהאלבומים כמו מהבמה. הבמה היא עולם אחר.

אמיר אטיאס מפזר נועם וסימפטיה, ויש לו חיוך כובש. אבל השירה של אטיאס נטולת עוצמות מרשימות.  אולי זו הסיבה שהשירים עצמם (הטקסטים) לא פגשו אותי בערב הזה, מאנו לחלחל, למרות שרובם הם להיטים. אבל בואו נגיד שמהיכרות קודמת עם הטקסטים של "בית הבובות", ההפסד לא גדול, ולא אכנס שוב בניתוחים שעסקתי בהם בעבר.  (קראו על האלבומים שלהם באתר זה)

בדרך, ביציאה מבארבי אחרי ההדרנים שוב ניקרה בי השאלה: מה רוצה להיות "בית הבובות" לכשתגדל? מטאל רוק מקומי. פופ, קאונטרי? שירי ארץ ישראל? ואולי המישמש מעיד על מצוקת חוסר הזהות לא רק של הלהקה, אלא של הקהל שאוהב אותה.

 

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות