האוסף הכי מורח ומלהיב שאפשר לקבל מההיסטוריה של המוסיקה הדרום אמריקנית לשלוחותיה. מירב הסלואויים, הרומבות, המלגניות, שירים מתקליטי הויניל המתבלים והישנים, וכולם בדרך כלל חיים מחדש. אחדים מה-46 שירים מופיעים פעם ראשונה על דיסק. "חיוכים" ו",אני אשתגע" ששרה חווה אלברשטין מקבלים כאן את גרסאות מרגשות של כרמלה ופאקו איבנז (גיטרה), "לה אולטימה נוצ’ה" מושר ברכות יפה ובקלות יותר מנסבלת ע"י אידי גרומה בליווי טריו לוס פנצ’וס, סזריה אבורה, הדיווה היחפה מעניקה עומק חדש נודע ומחלחל ל"בסהמה מוצ’ו".

גם "אספרה און פוקו" עם חוזה חוזה המשתפך, סלואו החתונות הישראלי הגדול ביותר נמצא כאן ו"לוס פאראגוויוס" האגדית מבצעת איך לא את "ההסטוריה של האהבה" ואת "מלגניה". עוד? איפה יהורם גאון ואיפה לאונרדו פאביו של "איפה את אהובה".

מגיעים אל "אל אמור" מתוך "פנינה שחורה" בקולה ההזוי של אנדראה דל בוקה, ואני יכול לשמוע אלף פעם את מרצדס סוסה שרה "אלפונסינה והים".

 דיסק 2: דוריבל כאימי שר את "מארש הדייגים", קוני פרנסיס את "קיסס, קיסס". וג’ון באעז נפלאה ב"יורונה". לואיז פרנק עושה את "צ’ה גווארה", ומפורטוגל מקבלים עמליה רודריגז ב"קואימברה" וכרמלה האגדית עם "קטיפה שחורה". נזארה פריירה הבריזליאית שרה "קארולינה", לוס מצ’וקמבוס ממקסיקו עם "פפיטו" ו"אל קומבצ’רו". ואלה רק מתאבנים. שהסדרה הנוסטלגית לא תיגמר. חסר להם שהיא אזלה מהמלאי.