ההופעה

בעז בנאי

זאפה ת"א
3/5

לא מזמן עשתה לו חברת התקליטים אן.אם.סי פרזנטציה. עכשיו כבר חוגגים בכורת אלבום. אם לדייק – השקת אלבום, וכשמדובר באלבום בודד, התוצאה היא רזה למדי, ואפילו הקאבר שבעז בנאי הוסיף -"למה עכשיו" של קובי רכט וקובי אושרת מהשבעים – לא ממש הצליח לעבות לו הערב.

רזה מאוד, ג'ינס, חולצה שחורה. שני אורחים על הבמה במהלך הערב. ערן וייץ (שותף לכתיבת "אהבת איש הפח") ואביתר בנאי (שהלחין את "נהר ירוק") שליווה בקלידים בלא פחות מ-7 שירים)

לבנאי יש טון מלנכולי אסתטי, יודע לשיר בלי להוכיח שהוא "זמר גדול", בלי עוצמות של "רוקיסט" למרות שהוא מחובר לגיטרות רוק ואפילו מכניס דיסטורשנים ב"תנופה". זה נשמע כל כך פשוט אצלו – שאין לך אלא להאמין לו. לא פחות לא יותר. הגיעו שירים כמו "תנופה", "פריז", אנ'לא אוהב אף אחד", "הפועל", "את שקט", "כל השבוע מרגיש כמו שבת", שירים מהבאנאלי ועד הפחות באנאלי, נוגעים באישי-אינטימי, בהסתבכויות קטנות בחיים, מלנכולי של "פריז" שמתחלף בשמחת החיים של "כל השבוע", שהוא אחרון ההדרנים.

בנאי בוכה קצת בפנים, בטח לא מתבכיין כלפי חוץ, וזה טוב.  אבל בשלב זה, ההופעה שלו עדיין אינה עוברת את רף ה"היה בסדר", כלומר נוגעת פה ושם, אבל לא פוגעת ומחלחלת.

בעז בנאי סטורי טלר שבתוך עצמו הוא גר, בוחן את רחשי ליבו והופך אותם למוסיקה שאינה נמדדת בגבולות של טרנד וזמן.  בנאי נמצא על נתיב מוסיקלי מיוחד, מעניין, לא מנופח מיומרות. זה בסיס להתחלה טובה, אבל בינתיים אלה כנות וחום שמייצרים ציפיות לבאות. בינתיים זה מופע השקת אלבום בלבד. את הבכורה היותר משמעותית הייתי דוחה עד אחרי האלבום הבא.

נגנים: מתן אפרת – תופים, נעם ורדי – בס, יניב דדון – גיטרה, איתמר רוטשילד – גיטרה + שירה. הפקה מוסיקלית: רפי פרסקי. אורחים: אביתר בנאי, ערן וייץ.

 

שירים: מוכרח להסתלק, למי איכפת, תנופה, מכוון למטרה, אהבת איש הפח, למה עכשיו (קאבר), אנ'לא אוהב אף אחד, הפועל, פריז, הקליטה, אישה בבית, נה נה נה נה נה, נהר ירוק, את שקט, כל השבוע מרגיש כמו שבת.

 

 

Boaz Banai – Liva At The Zappa Tel Aviv

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות