בחזרה לפינגוון 2

אומנים שונים

בי.אן.אי
0/5

נוסטלגיה היא ענין יחסי. האוסף לא בא לכפות עצמו על המתרפק על מועדוני השמונים או אפילו על סוף השבעים (גרי ניומן) או להציע אלטרנטיבה למוסקיה העכשווית.  האוסף עומד בפני עצמו, טעון, רוק של תאטרון ואווירה.  דייב בול ב"סטריקט טמפו" שלו ושל גווין פריידיי, ג’וי דוויז’ן ב"האהבה תקרע אותנו", קוקטו טווינס ב-"ווקס אנד וויין" והבאוהאוס עם "היא במסיבות" ופיטר מרפי ב"לאורך הלילה" ומינימאל קומפקט ב"מגדל בבל".  יש כאן חוט שידרה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות