שחר נהרי זועק את הנשבר-לו-הזין ממנה. והמסקנה – לקום ללכת לחפש אחת אחרת במקומה. ההפקה לקחה את זה לרוק-פאנקי-פיוז'ן אנרגתי, ריתם נ' בלוז שפעם בשבעים השתמשו בו הרבה כולל צליל נשיפה שמוסיף תבלין.אז על מה בדיוק השיר? לא ברור! הבנאדם כנראה צריך לפתור קןדם כל את הבעיות של עצמו או כמו שנהרי שר – "אני בכאסאח עם כולם" אבל אם רוצים לתלות אשמה גם בה אז – "כל מה שהיא אומרת – איך שהוא הולך אחרת". בואו נאמר שצמד המוחות רועי לביא וטל בר לא יצרו טקסט לתפארת הרוק הישראלי. אבל גם פרץ רגעי של זעם המופק בסאונד מהוקצע, כולל סולו גיטרה עם כל האוונטה – אינו משהו שגרתי.
