שירי הביטלס באנגלית. השתתפו: Magical Mystery Tour, גל דה פז, אפרים שמיר, דני סנדרסון, מאור כהן, אסף אבידן, ירמי קפלן, חמי רודנר.

הביטלס הגיעו לחולון. חולון והביטלס? מה פיספסנו? איפה עובר קו הקשר? אולי ליברפול חתמה על הסכם ערים אחיות ואנחנו לא ידענו? ואולי אנחנו לקראת גל. בת-ים מחכה לרולינג סטונס? ראשון לפינק פלויד? רמת גן ללד זפלין.

אני אגיד לכם מה זה אומר? זה אומר שאם עיר אחרת לא הרימה את הכפפה, באה חולון ואמרה – אם פיספסנו את הביטלס המקוריים בשישים, אז חולון תתקן את העוול ב-2008. צריך רק קומיסר שיעריך שביטלס טובים לדימוי התרבותי. ואז יגיע גם תקציב. אבל למה שנהיה ציניים. בואו נפרגן: תראו לי עיר ואם בישראל שעשתה אי פעם בחייה שלושה לילות כבוד לביטלס? – בטח מישהו מחדרה מנסה לאתר את מספר הטלפון שלי. אבל פאקט חולון עשתה את זה, אמנם לא בתיאטרון חולון, אבל גם לפרובינציה של חולון מגיע. ומי שלא שמע על קרית שרת, הביטלס דואגים שהוא ישמע.
באתי לערב השלישי. אמנים ישראלים בקאברים לביטלס. איך הסתיים הערב? זה נורא קל. ניחתשם נכונה: כל חבורת הזמרים עולה לבמה לשיר .All You Need Is Love כמה צפוי. אבל מרומם נפש.

פתחה את הערב קצת היסטרית,פנים מוסתרות גל דה פז עם A Little Help From My Friend. גל נחמדתי, למה את מסתתרת? בשביל להיות סטארית, צאי לקדמת הבמה!
הפתעות? חיפשנו בנרות. קוטנר הנחה (שזה ברור, אבל שום תובנה שראויה לאיזכור) מי שבלט בהיעדרו הוא עוד מומחה ביטלס. דני רובס לא היה שם. דני, אתה לא בערב שכולו ביטלס? 
חוץ מזה:  ערב קאברים. ריגושים? מאיר בנאי מאחורי התופים שר Dear Prudence. אחד הרגעים הבודדים שרשמתי שמשהו קרה בערב הזה. גם את While My Guitar של ג'ורג' האריסון הוא ביצע יפה. בנאי הוא הפתעה, כי לראשונה ביצע קאברים מהסוג הזה על במה.
עוד הפתעה? לא יודע אם הפתעה, אבל בהחלט חדש, חדיש ורענן – אסף אבידן. נכון שהוא קצת צרח את Oh Darling ואת Helter Skelter, אבל בערב קאברים די מייגע גם זה משהו.
Magical Mystery Tour ליוו את כל הקאברים, ביצעו Sg Pepper ואת Come Together, וגם Strawbery Fields אבל לא את The Fool On The Hill אחד מאהובי. מאור כהן הזמין את הקהל לרקוד איתו רוקנ'רול ב-Roll Over Beethoven, אבל בחולון מעדיפים שהנער ישחק לפניהם במקום לפזז. מאור לא עושה חשבון. הוא בא ליהנות. הוא נהנה. (גם ב-She's a woman)

אפרים שמיר ודני סנדרסון בחרו להתמקד בביטלס סיקסטיז נאיביים מ-Please Please Me ועד In My Life ו – I Feel Fine.. שרו הלכו. לא משהו שרצים לספר עליו בחוצות חולון, שלא לדבר על תל-אביב.. ירמי קפלן קפץ Lucy In The Sky. הבחור באמת שוחה בביטלס ואוהב ביטלס. אחלה, ירמי. אהבתי את Get Back בגרסתו. גם חמי רודנר – מאוהב עדיין ב- ב-Something שהוא שר בחתונה לאשתו, שיר שלא נכנס משום מה לרשימת סלואיי החובה באתר הזה. והוא ראוי. ומה רע ב- Hey Jude , שגם הוא נבחר על ידי חמי להצדיע למופלאים.

אז גם אני עדיין מצדיע, אם כי כבר די משועמם לשמוע עוד קאבר ועוד קאבר. זה באמת נעשה באהבה-מאהבה, אבל אם מרימים כבר הפקה גדולה, למה לא ללכת על הפקה יותר קונספטואלית מאשר מצעד שירי הביטלס בגרסאות כאלה ואחרות?

אגב, אם חולון הולכת להפוך את הביטלס למסורת, אנא חפשו את הטלפון של פול מקרטני. הוא יבוא. זה רק עניין של העלאת הארנונה. ובשביל מקרטני תושבי חולון יסכימו לשלם.

ביטלס בחולון – קטעי וידאו