The Australian Pink Floyd

הפינק פלויד האוסטרלים, דה אוסטרליאן פינק פלויד שאו.

אמפי רעננה
4/5

סטיב מאק – גיטרה, שירה, ג'ייסון סופורד – קלידים, קולין וולסון – גיטרה בס, שירה, דמיאן אנטווני דרחינגטון – גיטרה ושירה, פול בוני – תופים.

"שליחי הבלוז" הגיעו לערב הזה? יותר טוב שלא יגיעו. למה שיתעצבנו. למה לגרום להם לקנא באוסטרלים האלה. "דה אוסטרליאן פינק פלויד שאו". וצריך להודות: יש להם שאו.
אישית, הייתה לי תחושה של – די עם כל הקאברים האלה. ראיתי את פינק פלויד ב-1979 בלונדון. הגעתי לרוג'ר ווטרס בשדה התירס ליד לטרון. למה לקלקל את הטעם הטוב?
אבל אחרי הפינק פלויד האוסטרלי (להקה ותיקה, הוקמה ב-1988, הופעה ראשונה בבריטניה – 1993) – הייתי אומר שאפשר להפוך את הקאבר לרפרודוקציה שאינה מביישת את המקור. ועם זאת תנו לי את דיוויד גילמור ורוג'ר ווטרס ביחד על במה, ואני טס עוד פעם ללונדון, יהיו מחיר הטיסה וכרטיס הכניסה אשר יהיו, עם כל הכבוד לאוסטרלים המקצוענים.
קיבלנו משהו מ"דארק סייד אופ דה מון", והרבה יותר ממשהו מ"החומה". גם מ"הלוואי שהיית שם".
מה יש להם משלהם? נו, באופן טבעי – קנגורו בלון ענק על הבמה, בנוסף לחזיר יוקד העיניים האדומות שאיזה פועל במה עשה מאמצים להניע. חוץ מזה: באו לעבודה. מישהו שם לחץ על כפתור והמופע יצא לדרך. האמת גם לפני 29 שנה לא ממש קיבלנו הצגה "אנושית" באולם "ארל קורט" בלונדון, גם ישבנו מאוד מרוחקים מהנפשות הפועלות, ככה שנראה שהמוסיקה הזו אינה דורשת פרסונות על הבמה.

מצד שני – למקום מושבי הקרוב לבמה הגיע סאונד ברמות. חוץ מזה, הפינק פלויד האוסטרלים רוצים מאוד לומר לנו: אין לנו שום דבר להציע אלא "פינק פלויד" כמו שאתם מכירים כולל עיגול התאורה הגדול במרכז הבמה, הלייזרים הירוקים, מקהלת נשים. מבחינה זו – אין כמעט טענות למופע שראינו. מופע הקאבר האוסטרלי הוא האמא והאבא של הקאברים לפינק פלויד, וגם דיויד גילמור בכבודו ובעצמו אמר פעם – שהיה לו די מוזר לצפות בגרסה כל כך מדויקת של עצמו (ועם זאת הלהקה האוסטרית לא זכתה לאישור רשמי של חברי פינק פלויד להעלות את המופע הזה, (מה שלא מפריע להם חוקית לעשות אותו) מה הגיע. מכל דבר משהו. "דארק סייד", "החומה", "הלואי שהיית". האוסטרלים בונים חומה פינק פלויידית משלהם, סלט אפקטיבי כולל הפסקה תמוהה אחרי איזה חצי שעה.

האם קיבלנו פינק פלויד? בואו לא נתחסד. זו לא הייתה פינק פלויד, אבל בואו נגיד את זה ככה: יצירה היא יצירה, וכמו במוסיקה קלאסית, לא בטהובן ולא באך ממשיכים לנגן את יצירותיהם. גם חברי פינק פלויד לא יחיו לנצח, והדורות הבאים יחפשו ביצועים למוסיקה שלהם. אז עושים את האנלוגיה למוסיקה קלאסית – הפינק פלויד תוצרת אוסטרליה הם המבצעים הטובים ביותר של הפינק פלויד ששמעתי מעודי, והאמת: אין לי כמעט הרכבי חו"ל רבים להשוואה. מה ששמעתי – הוציא לי את החשק לשמוע את שליחי הבלוז עושים פינק פלויד. אבל הוא כן עשה לי חשק לשמוע את פינק פלויד האמיתיים. יש סיכוי?

הפינק פלויד האוסטרלים – קטעי מהמופע בוידאו

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

2 תגובות

  1. אתה בטוח שהיית בהופעה?

    "קיבלנו משהו מ-DSOTM" – קיבלנו את כל DSOTM, זה היה החצי הראשון של המופע…

    "והרבה יותר ממשהו מהחומה" – אה, לא ממש… אלא אם שלושה וחצי שירים נחשבים הרבה יותר ממשהו (Happiest day + Another brick, אח"כ CN ולהדרן Run like hell וזה הכל – לא היה Mother ולא היה Hey you).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות