אם חשבתם שהיפהופ זה בעיקר מחאה, הנה מגיעה גם תבכיינות על אהבה/ אהובה? אבי מסיקה עושה את זה, אבל שום דבר שחשוב לרוץ לספר עליו. הוא מחכה שהיא תחזור, מתגעגע לחיוכיה, לנשיקות ולליטופים, בדידות, פחדים ו"תני לי סיבה למה את נוסעת". ו"אני מבין שרק אותך רציתי". הגיע הזמן שנאמר את זה מפורשות וללא משוא פנים: לא חייבים לכתוב שיר על כל משבר אהבה, במיוחד כשלכותב אין את זה. לשמוע עוד פעם תשפוכת מדומעת על לב שבור – לא. לא. לא. גם השימוש בפורמט ההיפהופי לא משדרג לאבי מסיקה את השיר הזה.