"יחפות מתום נלך מכאן" ו"נלך עד שנגיע/ עד שחוף הים יופיע" וגם "יבוא האור אמא/ הכל יבוא עם הזמן.."
ועל זה כבר נאמר – אשרי המאמין. אמונה במקומותינו הציניים והסקפטיים היא בהחלט יתרון, ומאיר גולדברג כתב שיר שכולו אמונה בעתיד ורדרד. שיר שמתחיל ב"יהיה לנו טוב בקרוב" אינו מתחשב ב-אחמדינג'אד. עמנואל קיבלה כאן מיטב הכוחות היוצרים – יצחק קלפטר שעל הלחן. שם-טוב לוי שעל העיבוד. מנגינה ועיבוד שמתכתבים עם אתניות של דור מייסדי הזמר הישראלי. לקלפטר יש את זה מאז "צלילי חליל אל החולות של המדבר" ("שיר אהבה בואי") ושם טוב לוי בקולו ובחלילו מעצים את התחושה האתנית-ישראלית הזו כולל צליל הדרבוקות. קולה של רינת עמנואל נעים. לא מעבר. פשטות שכזו ללא ייחוד. בסך הכל, מחמם לב כהימנון נחמה, אבל קצת ארכאי, למרות שזה באופנה היום להיות קצת ארכאי.
