הירקון 51

ירונה כספי

הד-ארצי
4/5

אחרי הקשבה לשני השירים הראשונים הייתה תחושה שירונה כספי רוצה להראות שהיא "משוררת".
"דבר לא נותר ממה שהיה חלום ממילא/ תשוקה רעל התפוגגה בחלום/ וכשקרבת קרבת/ קשתה קשתה הכוויה/ ולהביט בגופך היה לאבד תחושה"…
הבנתם את זה? ואז לחצתי בשלט וקיבלתי רוק עתיר בס וחשמליות וקצב יפהפה וטון נמוך ששר. אבל רוק זה אמנות הפשטות, לא הפלצנות. ואגב, כשתגיעו ל"הירקון 51" – תבינו שהיא כותבת גם טקסטים רוקנרוליים במהותם.  ו"הירקון 51" – הוא רוקנ'רול.

השיר השני נקרא "לשונות מתערבלים", ובשביל לקבל תיאור של נשיקה צרפתית ארוכה, אומרת כספי כי "הדבק מקבל גוון הסטורי" (מטפורה קצת איחסית לא?) ומסבירה, שזה נותן לה תחושת אדם-חוה בראשיתית ("ואני עפה שלא משליטתי אל עברי הקדמוני") ואז חוזרת למציאות. את זה מקבלים ברוק מידטמפו ברוח מוסיקת מערבונים, בס עובד קשה. המונולוג לא מסביר מה היא בדיוק רוצה, למרות שירונה מנסה לעשות מזה דרמה בהפקה לחשמליות עצבניות.
"אני רוצה להעביר מחשבות למילים" שרה כספי ב"אבנים" –  (מחשבות זה לא מילים?) זה סלואו – כאן אהבתי דווקא שורה שאומרת: "אוהב אותי פשוט, כל כך פשוט/ שלא פשוט לי בכלל". והנה הפשוט הזה נשמע הרבה יותר שיר. גם הלחן והטון מעבירים את התחושה.
כנ"ל הפשטות היפה של "למצוא" – קצב ריקודי מהיר המתקשט בנוצות של הרמוניות נשיות חגיגיות, הוא כעין אנתיזה לטון של ירונה כספי שמבקש נואשות למצוא דברים שחסרים – ללא סיבה מיוחדת. דברים מהותיים חסרים בחיינו כמו אוויר לנשימה, כמו חבר אחד בעולם. גם את הדברים שאנו זקוקים להם באופן טבעי – לא מוצאים.
בהחלט לא שיר "שמח", הקצב שבו יכול להתפרש אחרת – הוא טוען את השיר בתחושה של דחיפות. ירונה כספי, התועה בדרכי החיים, אינה צועקת רגשות. הטונים דרמטיים, אבל היא מצליחה לא לחצות את הקו המפריד בין דרמה למלודרמה.

"מתג נדלק בתוכי/ אור מסנוור את חלקי גופי" הוא ניסיון לא חף מיומרות שיריות להעביר דרמה – והיא אכן אינה עוברת.
אבל "במוצאי החג" הוא טקסט מטפורי שחודר ומחלחל מוטען בדרמה אירונית מאופקת. "ישנה לי דרך שמונחת בצד הכביש/ היא מראה סימני אזהרה, תמרורים מהבהבים"
ומגיע סטייל אחר שנסוני – "יום הולדת", מעין אינוורטר על מה זה יום הולדת בשבילה. אין צורך בחשמליות. די בפסנתר סולו. "יום הולדת" במשמעות של ייצוג המציאות הכי לא מתוסבכת – האנשים האהובים, היין האהוב. אז יש לירונה גם אקורד ורדרד ונעים, לפני שהיא עוברת לגרסה ל"דבש" של פורטיס שמתחילה אקוסטי ומחליפה הילוך לרוק. על הדבש ועל העוקץ.

אמרו עליה שהיא מיוחדת, שהיא קצת אחרת, וזה הכל נכון, מה שמקבל אישור ואישוש מחלק מהשירים באלבום הזה, רק שלעיתים להיות סינגר סונגרייטרית מבטיחה – זה לא פשוט כל כך. והמילה 'פשוט" היא לעיתים מילת מפתח אצל משוררים גדולים, לידיעת כל המשוררים שרוצים להיות משוררים גדולים.

Yarona Caspi Hayarkon 51

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

7 תגובות

  1. תגובה ל-3 לא נראה לי שירונה כספי מתאמצת ליצור את היצירה שלה היא פשוט מוכשרת מטבעה יש לי את שני אלבומיה הם לגמרה שונים אחד מהשני וזה רק מעיד על יכולתה רבת הפנים. ושימותו הקנאים

  2. אלבום ענק, אכן מיוחדת ,אכן שנונה ואחרת אכן משוררת
    האלבום ממכר עמוק סוער וממיס את הלב.
    אני התמכרתי לאלבום הזה כבר שלושה שבועות שלא מפסיק לשמוע אותו.
    כנראה שיש אנשים שקשה להם לשאת שמשהו כל כך טוב קורה .

  3. יותר מידי!

    יותר מידי מילים בדקה, יותר מידי מאמץ לצאת אינטיליגנטית ושנונה, יותר מידי רצון להיות אחרת, מיוחדת, משוררת…
    יותר מידי!!!

    למגיב 2- אין שמץ של אמת במשהו שכל כך מריח ממאמץ.
    אומנם יש להעריך על המאמץ להיות אחרת ולא להיסחף בזרם הפלייליסט הביינוני והרדוד כל כך אבל, לפעמים מרוב שהבן אדם מתאמץ יוצא שהוא מפספס את המטרה.

  4. ואוו..איזו מדהימה.
    התאהבתי בך.
    לא החלטתי עדיין מה יותר יפה..המראה שלך או הקול שלך.
    טל

  5. קצת מזכיר את נאום בלעם אם מישהו בכלל יודע מי זה.
    ישכאן מרכיב עקרוני עד כמה נהיה מוכנים לקבל רוק במובו הבסיסי היינו -ישר לבטן וזה יוסי היקר ממש לא פשוט.מבלי להכנס לאמן זה או אחר,כל מה שבא מתוך עצמו שנושא אמת שאינה פוזלת לשום מקום ראוי להעלות על נס.ירונה כספי לוחמת.ירונה כספי שוברת שתיקה.ירונה כספי אינה מתכוונת להיות קלה.בוא נאזין לאלבום פעם נוספת. יש עוד שירים -חומת תל אביב ,כדורי סרק,ואולי נראה שביב ממה שמזמן נמחק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות