מפיק מוסיקלי: אבי ליבוביץ' . מפיק מוסיקלי משותף: אלון יופה.

"את שאהבה נפשך" שרה הזמרת. איזו רוח נחה על זמרים ששרים בשפת שיר השירים התנכ"ית. השאלה לעיתים היא ה"איך" ופחות ה"מה". עיבוד ג'אזי-אוריינטאלי עושה גם מלשון ארכאית משהו יפה – "גן נעול הינך/פתחי לי אהובה רכת עיניים/ פתחי לי את דלתך".

גם השיר השני באוריינטציה דומה – תרה אחרי אהבה, מבקשת שתיענה לה מן המצולה, ללמוד אהבה. "ענה לקולי מן המצולה/ אהיה לך כלה" אלון יופה והדר גלרון התאימו כנראה את התוכן לזמרת, כאילו היא מתמחה בזה. לא חייבים. בטח לא השיר הזה.
"חבק אותי איתך" סוג של לחן ועיבוד עידן רייכלי (קצב מידטמפו + מיתרים כמו פסקול סרט מתח) שיר על ניסיון להתאוששות מטראומה של כאב ובושה – "והכאב הפך לחומר בערה/ שממנו אתחמם/ וממנו אתרומם/ עולה מתוכי העוצמה עכשיו". לא מקורי ומיוחד, אבל דין דין דאגה להטעין את זה בעוצמה הרגשית המאופקת שלה.
ב"בלילה" שיר אהבה-דאגה לילדה ("יפה שלי יותר מהכח/ רוצה לשמור עלייך מכל") – ויתר ליבוביץ' על איפוק ובחר בעיבוד מלודרמטי הכולל גם שירת גברים – הגובל בהתפרצות רגשית מופרזת.
שיר על אבא שלא חזר מהחורף ("חורף 91") ועל הבקשה שהחורף לא יהיה קר – אינו מתרומם בגלל טקסט (הדר גלרון) השדוף והמוסיקה הריקודית –אתנית שאינה תואמת את הקונטקסט..
והנה שיר משמח לבבות "מסע", חיבור בין דין דין עם אברהם טל, שמוסיף את הראגה שלו. מסע של אהבה (דין דין) והתובנה השאנטיית איך להפוך אדם מזאב רעב ללב אוהב שמתאהב (טל) מתחבר? לא, אבל כיוון ששמח, אז מצטרפים.
"אף לא מילה" באהבה אפשר ואולי מותר להישמע נדושים, וכשגם על הנייר זה קיטש, קול ומוסיקה יכולים לתקן. זה מינורי, רגיש, רחום וחנון, רגוע ומרגיע, ענוג וחמים. אז גם לא התגלה המשורר, במקרה זה משוררת (הדר גלרון) הבא של השיר העברי, באה דין דין ומרחיקה גם את הנדוש מהקיטש. גם לחנו של אלון יופה מיטיב עם הזמרת ומוציא ממנה משהו שמגיע ממקומות שמתחת למיתרים. העיבוד של אבי ליבוביץ' מוסיף נדבך אווירה יפה.

מיוחד העיבוד שעשה אבי ליבוביץ' ל"איך אצייר לך" (חמוטל בן זאב- משה דעבול) – ניסיון מוצלח לבטא במילים אהבה לילדה – "בך הנגלה הנסתר עדי עד/ זאת הילדה/ נותנת לך יד/ בסמטאות החיים מגלה/ את השמחה את השקט/ הדרך שלה". לחן ים תיכוני יפה בסלסולו, מתחיל בליווי צנוע של גיטרה אקוסטית ומחליף הילוך לקצב דרבוקות. זה שיר שיכנס לרשימת המובחרים של דין דין.
מהאוריינטאלי לאפריקני. מקצב אפרו מניע את "יום בא לי" המארח את ארקדי דוכין שפותח את השיר במשפטים מדוברים: "נשמה שנכלאה בין עולמות/ החליטה אל עדן לא לעלות לפני שהיא טועמת את פירות העולם הזה/ ומאז היא מסתובבת… ודין דין ממשיכה לספר את סיפורה של הנשמה בשירה גם בקולות "אפריקאיים". מיוחד.
דין דין אביב היא נשמה כזו שמנסה לטעום מפירות מוסיקת העולם, טועמת מפה ומשם, מגיעה לאיכויות יפות, אבל עדיין אינה מממשת דיסק שאפשר להגיד עליו –יצירת חיים/מופת, חמישה-שישה שירים מופלאים שמעצבים את עולמה המוסיקלי כזמרת אולטימטיבית. אולי באלבום הבא.