ההופעה

פול מקרטני

פארק הירקון ת"א
5/5

לקח לי כמה דקות לקלוט,  שזה הוא שם על הבמה, בנאדם שחלמתי לראות מגיל 14, זה שאחראי למוסיקה ששינתה את הנעורים שלי. זו התרגשות שקשה לתאר במילים גם אם אתה לא מסוג המעריצים המוטרפים. לראות מקרטני כמעט שלוש שעות זה מה שנקרא בלי קלישאה חלום בהתגשמותו.

100 מטר מהבמה ישבו אנשים ששילמו 1,500 שקלים. רק כדי לקבל את פול מקרטני בישיבה בטריבונה. אחד מהם אמר לי: היה שווה כל שקל. והייתי משלם אפילו יותר. אתה לא יכול להתווכח איתו.
להגיד שזה היה רק ערב של נוסטלגיה זה להמעיט בערכו של מקרטני. זה היה הרבה יותר. מקרטני גם בגיל הזה מתלהב להיות חלק מאירוע רוק, והוא מביא את ההתלהבות לבמה. זה אומר גם להקה ששומרת עליו טרי, רענן ומלא חיים. מדהים לקבל הסטוריה כזו שמתחילה אי שם בסוף החמישים בליברפול תחילת השישים במועדוני המבורג ומגיעה כמעט חמישים שנה קדימה עד הפארק בתל-אביב.
אז נכון שהיו משלמים עוד 1,500 שקלים כדי לראות את ג'ון לצידו של פול. אבל זה עדיין פול מקרטני שהיה חמישים אחוז מצמד כותבי השירים של הביטלס שנחשב צמד הכותבים המוצלח ביותר של המאה העשרים.
הייתי בהופעות בחיים שלי, אבל נדמה לי שהופעה של כזו עוד לא ראיתי. כולל הפירוטכניקה. במיוחד מפגן הזיקוקין של Live And Let Die. גם הרגעים המרגשים כשהוא הקדיש שירים לג'ורג' הריסון (Something) ולג'ון לנון. (Give Peace A Chance)
מקרטני נתן בהופעה הרבה יותר ממה שהביטלס נתנו מבחינת כמות ואיכות. זה כמעט 3 שעות רצופות של להיט אחרי להיט, מכל התקופות, נכון שפה ושם כמה הוא נתן פחות מוכרים ואפילו משעממים, נכון שהגרון שלו אולי טיפה פחות נקי במיוחד בטונים הגבוהים. אבל זה זה בכל זאת פול מקרטני האחד והיחיד.כשהוא שר The Long And Winding Road
על הבמה הוא חמד של פרפורמר, באמת עשה מאמץ לתת את המיטב. אפילו השקיע במילים בעברית וזה גם משהו מסופרסטאר כמו מקרטני.
ספרתי למעלה מעשרים שירי ביטלס. למעשה, כמעט כל מה שרצינו: "אלינור ריגבי" – היה. Blackbird – ליווי עצמי באקוסטית ללא להקה. Hey Jude גם Yesterday גם Let it Be ו- Get Back ו-Something ו-Lady Madonna, סרג'נט פפר. וזו רשימה חלקית מאוד. נכון שלא הגיעו "פני ליין" ו"מישל" ואחרים, ובטח שהייתי מחליף אותם בכמה שירים שהם שוליים בקריירה שלו. גם ככה קיבלנו מנה נוסטלגית מאוד טעימה.
הפקה מאוד מדויקת ומוקפדת. סאונד יפהפה, מסכים שהקרינו בענק פריטים קטנים כמו אצבעות ידיו על הפסנתר, וגם תמונות של קהל.
לקראת הסוף, הקהל פשוט החזיר את פול מקרטני להדרן, ועוד הדרן עד שהוא הודיע בחביבות כובשת שהגיע הזמן ללכת לישון. הקהל לא רצה ללכת לישון. הוא היה נשאר עם מקרטני כל הלילה. מה שאומר שהחלום הבא .. זה להיות בהופעה של פול מקרטני. גרייט שאו. בלתי נשכח.

פול מקרטני בישראל – הוידאו

Paul McCartneyLive In Israel

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. אכן הופעה נהדרת. והעובדה שהפרולטריון, מי ששילם "רק" 500 ש"ח, זכה לראות את ההופעה בצורה המיטיבית (מבחינת המרחק), צריכה גם לעמוד לזכותו של מקרטני.

    אם להיות חזיר, אז היו חסרים לי במיוחד שירים מ-אבי רוד (oh darling, she came inthrough the bathroom window), ואת השיר האלמותי for no one.

    אה, וג'ון היה חסר. החלק המרגש ביותר בהופעה היה a day in a life.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות