ג’יי בי דנקל וניקולס גודין, אשפי מוסיקת אווירה, חוזרים במה שהם יודעים לעשות הכי טוב, ומי ששמע את "מון סאפארי" מבין פחות או יותר מה הראש של שני הצרפתים האלה. שני רומנטקינים עם אוזן אחת בעבר ועין אחת בעתיד, שמייצרים כור היתוך שיש המכנים אותו "קוסמיק פופ", מוסיקה ללא גבולות של סגנון, זמן ומקום, מעוננת חלקית בפסיכודליה, שירה הזוייה, אפקטים מסונתזים. המפיק ניגל גודריץ’ שעובד עם "רדיוהד", ידע להחזיר את הצמד למסלול מוסיקלי ייחודי. קטעים אולטימטיבים "צ’רי בלוסום גירל" עם הרמוניות פופ יפהפיות ועיבוד באווריה אורינטאל-קלטית והקטע RUN , סאונד טכנו-אלקטרוני מיסטי חלומי משהו. הבעיה עם AIR שאינך יודע לעולם מה יהיה סגנון הקטע הבא. ואולי זו אינה בעיה.
