שרה אינה רוקרית כשריל קרול, לא תאטרלית כטורי איימוס ואף לא יצריתית כמו ג'וני מיטשל, אבל היא שרה מקלחלן, וזה לא מעט. שרה מקלחלן היא מסוג הזמרות שאתה מקשיב בלי להתחשב במשהו שקשור לצעקה האחרונה. כנראה שזה קשור גם במה שיש לה לספק ומקלחלן מספקת בעיקר מוסיקה. וגם בסוגיה הזו (מוסיקה) היא אינה מזכירה את בריטני ספירס ולא פוסיקאט דולס.
ללא ספק: אחת היוצרות-הזמרות האיכותיות ביותר במוסיקת הפולק-רוק. מקלחלן הוציאה לאחרונה כמה אוספים ("נדירים בי-סיידס ואחרים 2") "בסט אופ" הוא בדיוק הדבר הזה (האוסף יוצא לרגל 20 שנות הקלטות) שמנסה ללקט את כל הלהיטים הגדולים לאסופה אחת. אצל מקלחלן – אני לא מתייחס לשירים כאל להיטים לשעה: The Path Of Thorns הוא סוג של שירים שאין להם קשר למצעד פזמונים – נדיר באיכותו, הטון הזה שמשדר את כל עומק התחושה. ואי אפשר להקשיב למוסיקה שלה בלי להתבונן בטקסטים.
באוסף שני שירים חדשים – Don't Give Up On Us ו-U Want Me 2". הבחירה נעשתה ע"י שרה מקלחלן עצמה – היא מאוד מוקפדת. מהפרספקטיבה האומנותית שלה. הערך המוסף: הרימסטרינג שעשו לשירים כמו למשל Building A Mystery או I Will Remember You בגרסת הופעה חיה. האלבום שהגיע לידי אינו כולל את דיסק הבונוס שיצא בחו"ל, אבל גם ככה יש כאן 16 שירים שבהחלט משקפים את הזמרת המיוחדת הזו, במיוחד למי שלא עשה איתה הכרה עד כה.