ההופעה

פיטר האמיל

רידינג 3 ת"א
5/5

המערכת בהקמה

ריפוי עצמי לעיוור

יושב בחדר המתנה

במוחו של חולה…

כועס על המחלה.

כאשר הכעס יכול להיות סיבתה.

המטרה אבדה

בחיפוש אחרי פתח הימלטות….

 

ממתין לרופא

אבל אין תשובה

שהתודעה יכולה לצטט

כאשר קוביות המזל תקועות בגרון

 

ממתין לרופא.

 

אתה מפקיד גורלך בידי אחרים

הפחד אינו יכול להיות חזק יותר,

אבל הטבע אינו אימך עכשיו,

רק המטפלת שלך

ואין שום רופא

שום מרפא

זה עלול לזעזע אותך

אבל האם באמת אתה יכול להיות בטוח. (מתוך Patient)

 

אני לוגם את את הבירה ומנסה לקלוט את המשורר השר. פיטר האמיל מעולם לא עשה חיים קלים. אם אתה לא מכיר את הפואטיקה שלו  – חבל"ז. בשביל לפענח אותו צריכים להגיע מיודעים. ואין שום בעיה של סאונד. המשורר לא הביא איתו אפילו מיתר חשמלי אחד, לא תוף ולא בס.

כסוף שיער, גבה קומה, אנגלי אדיב בא לדפדף בספר שיריו. נע משירה חרישית לירית עד זעקה נואשת.

מישהו אמר שאנשי הפרוגרסיב רוק לעולם אינם מתים. צחוק הגורל. פיטר המיל כמעט מת מהתקף לב לפני 5 שנים. היום יש לו כמה שירים שהוא יכול להציע מהטראומה. זוכרים לו את "ואן דר גראף גנרטור", הלהקה המצוינת שהוקמה ב-1967.  איפה ואן דר גראף ואיפה הוא היום.  אבל בשביל מעריציו זה עסק סדרתי, זו קדחת, אובססיה, דיבוק. התמכרות.

 

 תשאלו עשרה אוהבי פיטר האמיל מה האלבום האהוב עליהם. יתכן מאוד שתקבלו לפחות 8 תשובות שונות. הקשבה להמיל היא סוג של האזנה מאתגרת. אתה לא יכול ליהנות מהשירים שלו בלי לעשות הכרה עם המילים. הקשבתי לאחרונה ל-Singularity האמיל עשה כמעט כל דבר באלבום הזה שר ניגן בכל כלי, הפיק ואפילו בישל. והוא ממשיך להתעמת-התפלסף עם שאלות קיומיות.

אמן עצמאי עד הפרט האחרון. מוסיקלית, האמיל תמיד יגיע למקומות לא צפויים, מאוד לא מסחרי, מוסיקה עם עומק של קדרות ועומק ייחודי. מי שנשבע בקסמי אלבומים כ – In Camera, Silent Corner, Chameleon,  Over, קיבל ברידינג אותה סוג של חשיפה אינטנסיווית. משורר פופ מרגש בקדרותו, מאוד אישי, וזה שהתקף הלב שעבר לפני כמה שנים יצר אצלו פרספקטיבה – כמו התייחסותו לחיים מול המוות. 

אני זוכר את ההופעות בקולנוע דן. לפני איזה עשרים שנה. גם אז שוקי ווייס האמרגן והמפיק הנצחי היה מעורב בהאמיל. כנראה האהבה הזו ממשיכה להיות משהו שהוא מעבר לשיקולים מסחריים.  

האמיל נדהם מהקהל שידע כל מלה בכל שיר נידח שלו. והנה זה חוזר כאן, ברידיניג 3 שנת 2008. גם הפעם קהל שינן מילים.

 שולט במיתרי הקול שלו בצורה מעוררת התפעלות. המיל מנצל מנעד רחב ביותר ויכולת שליטה בקולו, שמאפשרת לו לעבור משירה אופראית קלאסית לצווחות רוקיסטיות. מישהו השיווה את שירתו לנגינתו של הנדריקס.

הנושאים עליהם שר האמיל השתנו אך מעט במהלך השנים. מתחילת הדרך נטה להתמודד עם שאלות קיומיות, מחקר הנפש ועד שירי קינה על ידידים ובני משפחה שאבדו, נושאים אלו יצרו להאמיל תדמית של אדם קודר ועגום, אבל על הבמה מתגלה איש נחמד, סימפטי שמסלק את עמוד התווים כדי שלא יסתיר לקהל. המיל אמר פעם על הדימוי הנ"ל: "אני לא עגום ולא קודר ולא דכאוני. בחיי הפרטיים אני אדם רגיל ומאושר למדי. אפשר לומר שמפני שאני מטפל בנושאים אלו ומתמודד עמם אני פטור מעונשם"

אבל כשהוא שר, הוא בהחלט לא אדם רגיל בנעלי בית. יש בהאמיל משהו אחר, אפילו מסתורי כשהוא שר את השירים הלא פשוטים האלה על מגוון האלוזיות שבהם. משהו מאוד אינטגרטיבי. לא ניתן להפרדה בין התמליל לנגינה לביצוע.

הייתה תחושה אחרי ההדרן, שפיטר האמיל יש רק אחד מסוגו. וכיוון שכך, אסור להחמיצו.


פיטר האמיל קטעי וידאו מההופעה

 

 

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן