לחנן לוי יש איזשהו סיפור לא ברור על מישהו אהוב שנטש אותו. "הלואי ויכולתי לסכל את בריחתך", הוא מסיים את השיר. אני שומע צליל גיטרת פלמנקו נעים בפתיחה. ואחר-כך מגיע קול נעים ששר "פעם בחייך קורה שמישהו גונב את ליבך" מלוווה בקצב ג'יפסי קינגס נעים.

מהבית השני שמתחיל במילים "ואשיר שירים לאור כוכב" (למה, למה להרוס?!) נעלם לי משום מה הזמר בתוך מלודרמה שהוא מנסה לייצר. המלודרמה הופכת  כמעט להיסטריה לקראת סיום השיר. צליל הפלמנקו הקצבי ממשיך לעטר, אבל במקום לשיר, חנן לוי צורח את כאביו, עד כדי כך שהשיר והזמר מתפוגגים. לפי הדף שהגיע יחד עם הסינגל, חנן לוי מתכוון להוציא בקרוב אלבום הכולל "יצירה אפית ארוכה" ה"משרטטת  מפת מסעותיו בעולם, ומתארת את סימני הדרך שהטביע סגנון החיים הנוודי בטופוגרפיה של נפשו". זה נשמע אחלה יומרני על הנייר. אבל לפי השיר הזה, הייתי שוקל מחדש את הפרויקט.