הקו המלודי-עגמומי של כריס מרטין שאפיין את "מצנחים" קיים כאן. רוב השירים הם בלדות סולידיות, לעיתים ברמת עיבוד המאפיינות קלסיקות כ"שעונים" והשיר שעל שמו נקרא הדיסק. אחד הזכיר בעיבוד את הביטלס. השני _ פינק פלוייד. מישהו כינה את האלבום "אלטרנטיבי בטוח". קולדפליי אכן עלו על נתיב מלו-מלנכולי קליט.
כותבי הטקסטים מנסים לומר דברים עמוקים אבל משפט כ"לאן אנחנו הולכים, אף אחד לא יודע" לא ממש מעיד על השראה גבוהה. אבל המוסיקה האמוציונאלית מחלחלת חזק.
