"לכול איש יש שם" עפ"י נסיבות חייו, שכניו, נופיו, חטאיו, כמיהותיו, אהבתו, תקופות השנה, מותו. חנן יובל הצליח לחוש את המנגינה המפכפכת בין המילים של המשוררת זלדה. חווה אלברשטיין הצליחה להעביר את תמצית התחושה של השיר בטון מאופק, עם עומק אלמותי קודר, בטון מצמרר. השיר נכלל ב"כמו צמח בר", אולי האלבום הטוב ביותר שאלברשטיין הוציאה מעודה, תקליט שיצא בימים של טראומה, של כאב עמוק, בימים של אחרי מלחמה, שעה שאנשים נזקקו לקול חם ומנחם. לחווה אלברשטיין היה הקול הזה. ואלה לא היו ניחומים של ששון ושמחה. הטון, המנגינות, העיבודים העבירו את עומק היגון והתוגה, ובכול זאת שידרו נוחם.
