ארז ברזוליק יצר עבור רמי קלינשטיין את הדרמה האישית הנכונה לעכשיו. הנה משפט מהשיר: "לא אבכה כמו אדיוט על דברים שעשיתי כמו גבר, לא אשב ואשתק כשהאש פה מכל עבר".
לא התעלות פיוטית,יותר נאראטיב שאומר כנראה במדויק מה יש לרמי קלינשטיין לספר על עצמו באלה הימים. הגשמתי פנטזיה ("עשיתי אהבה"), אבל עדיין לא מצאתי תשובה. ומי שמחפש בין השורות ומנסה לפרשן כוונות – ימצא גם את "הצד שלו" ב"מהומה" – "לא אבכה על דברים שעשיתי כמו גבר" (שזה "הצד שלו) וגם מה שהוא לא שלט בו. חשב שהאמת הפשוטה הייתה אצלו ביד אבל – "רגע הסתובבתי ונשארתי לבד"…(שזה פגיעת הצד שכנגד)
שיר פופ-רוק, סטייל נאמר אלטון ג'ון, מתחיל פסנתרני ורגוע, הולך ומתגבר ומטפס להבעה סוערת. האווירה לא הופכת את השיר לוידוי אישי כואב. נהפוך הוא: הוא נשמע אופטימי, עם הפנים להתחלה חדשה. רמי קליינשטיין טיפוסי לשנים האחרונות, שזה אומר – במיטבו.
תגובה אחת
לשם השיר, "אלה החיים שלי" יש להוסיף גם "ואלה השטיקים שלי". אולי אני טועה, אבל יש כאן משהו שיותר ממזכיר לי את "אתה עוד תשנה את העולם". האם מוסיקאי, ודאי ברמתו של רמי קליינשטיין, לא אמור קצת לגוון את עצמו? כבר נאמר- "מה שלא הולך קדימה, הולך אחורה". קדימה זה לא.